מהו ההבדל המהותי בין רשת כ"פייסבוק" לרשת כ"ביטקוין"? מה הקשר בין רשת טבעית כרשת הנוירונים במוח, לשפה או רעיונות אנושיים? במאמר זה נעמוד על מהותן של רשתות ריכוזיות ומבוזרות ועל ההבדלים העקרוניים ביניהן. במאמר נאפיין שלשה סוגים של רשתות מבוזרות לחלוטין: רשתות מבוזרות מעשה ידי אדם, רשתות טבעיות המשתקפות במרחבי הטבע בכלל ובגוף האדם בפרט, ורשתות המשקפות תהליכים טבעיים בהתפתחות האדם כגון "שפה" ו"רעיון".
מאמר זה הוא פרק מתוך חיבור מקיף בעל השם (הזמני) "תהליכים רשתיים והתפתחות הידע האנושי", הנמצא בעבודה ויתפרסם אי"ה בהמשך הדרך. פרק נוסף, העוסק במהותו של "אפקט רשת", פורסם לאחרונה כאן. חלק זה הוא מעין צומת בחיבור המקיף, המגשר את הנושא הטכנולוגי עם הנושא העיוני-הגותי, שיפותח בפרקים הבאים.
תשיגו לי את האחראי על האינטרנט!
באחד הבקרים ב1996, בשידור חי בתכנית בקר מרכזית בגלי צה"ל, שהיתה אז הפופולארית בישראל, קרא השדר רזי ברקאי לעוזריו ומפיקיו את הקריאה המצחיקה (במונחים של היום) "תשיגו לי את האחראי על האינטרנט"![1]. קריאה זו ממחישה מאז ועד היום את השינוי התודעתי שיש לעבור כדי להבין את ההבדל בין רשת מבוזרת לרשת ריכוזית. כחלוף כמעט 30 שנה, ולמרות שברור כבר לכולם שאי אפשר להשיג את האחראי על האינטרנט, עדיין רבה אי ההבנה לגבי ההבדל בין רשתות מבוזרות, לרשתות שאינן כאלה.
צמיחתן המדהימה של רשתות דיגיטליות כפייסבוק, יוטיוב ודומיהן, נסמכת על אלמנטים מבוזרים, המהווים בפועל את מנוע הצמיחה שלהן, המתבטא כפי שראינו בפרקים הקודמים, באפקט רשת עוצמתי. בפייסבוק לדוגמא, הם כוללים את שלשת מיליארדי האנשים ("צמתים"), שיוצרים תכנים ומשתפים אותם עם אנשים אחרים, ומייצרים כך בפועל עוד צמתים וקשרים ברשת עצומה בגודלה. התוכן הנוצר על ידי המשתמשים, מתפזר באופן חופשי במרחבי הרשת החברתית (או מצוטט ברשתות אחרות) ללא ישות מרכזית המכתיבה למי לשלוח ולמי לא (זאת כמובן, עד שהיא כן מכתיבה...). היבט מבוזר נוסף הוא היות צמתי הרשת מפוזרים על פני הגלובוס כולו.
אלא שכאן יש לזהות עניין עקרוני: קיומם של אלמנטים מבוזרים אינו הופך את הרשת עצמה לרשת מבוזרת.
פייסבוק אינה רשת מבוזרת במובן זה שלמקבלי ההחלטות שבה, יש שליטה מלאה על התשתית, על חוקי הרשת, על פיתוח התוכנה ועדכונה, על השיפוט והאכיפה, על אחסון המידע על גבי שרתיה, על אופן פעולת האלגוריתמים וה"בוטים". למקבלי ההחלטות ישנה גם גישה מלאה לתכני המשתמשים, ואפשרות להפריד בין היוצרים לתכניהם בלחיצה קלה על מקש DELETE.
בכל רגע נתון, כפי שהוכח בפעמים רבות ומתוקשרות (מחיקת חשבונותיו של דונלד טראמפ כדוגמא), יכול מאן דהו העובד ביוטיוב, פייסבוק, טוויטר, גוגל, ודומיהם, להוריד מהרשת, באישור ישיר או עקיף של ההנהלה, את כל תכניו של משתמש מסוים, למנוע ממנו (ומהציבור במקרה של רשת חברתית) גישה אליהם, ואף למחקם לחלוטין. למעשה, והגם שלא סביר, יכולה תיאורטית להיות החלטה של מועצת המנהלים, או של הרגולטור לשנות את מהות הרשת, או אפילו לסגרה. אלה הם כללי המשחק ברשת הנמצאת בבעלות חברה פרטית או ציבורית, לטוב ולמוטב.
כל הנ"ל הוא ביטוי להיותן של פייסבוק יוטיוב, ושכמותן, רשתות ריכוזיות במובן זה- שיש להן נקודת כשל יחידה. כמובן שיש רשתות ריכוזיות יותר, ולמעשה יש כאן ספקטרום שלם בין ריכוזיות טוטאלית לביזוריות כמעט מלאה. אך רק כמעט. וזה הבדל קטן-גדול.
רזי ברקאי בהחלט יכול היה לזעוק "תביאו לי את האחראי על פייסבוק ישראל"! ואפילו יכול היה בשעתו להפעיל מספיק לחץ כדי להוריד דף של אדם זה או אחר מהרשת. אך לגבי רשת האינטרנט עצמה? זה כבר עניין אחר, האומר "דרשני".
לסמוך או לא לסמוך- זאת השאלה!
ברשתות דיגיטליות- מעשי ידי אדם, משתמשי רשתות כטוויטר, אינסטגרם ואחרות, צריכים לסמוך על הארגון השולט על כלל צמתי הרשת, שינהג באופן שאינו נוגד את האינטרסים שלהם, את פרטיותם, כמו גם לדאוג שהרשת תפעל כראוי. הדבר נכון לכל מיזם עסקי המבוסס על יזמות, ובעל שדרה ניהולית, מועצת מנהלים, וכפיפות לרגולציה.
בהקשר זה, אין בדברים משום ביקורת כלשהי, אלא אך תיאור מהותה של רשת מזווית זו.
ישנם יתרונות רבים להיות רשת כלשהי בעלת אלמנטים מבוזרים בלבד, אך עדיין ריכוזית, עם אפשרות לשחזר סיסמא, לקבל שירות לקוחות, ולפנות למי שאחראי. זה כבר עניין של הקשר, של מטרה, ושל חירותם של המשתמשים לקבל זאת. אכן רשת בעלת אלמנטים מבוזרים חזקים, מתפשטת ומתרחבת דווקא מפאת היבטיה המבוזרים. מבעדן של אלה נוצרים בה אפקטי רשת חזקים, ומותנעים תהליכים רבים מבוזרים כשלעצמם, ליחיד ולקהילות. הריכוזיות ברשת כזו, אפילו גדולה ועם מאות מיליונים או מיליארד משתמשים, באה לידי ביטוי כאמור, בסגירת חשבונות משתמש בצורה מוּטה פוליטית, שרירותית ובוטה (לסגור את חשבונו של טראמפ ולהשאיר את חשבון נשיא אירן לדוגמא), בצנזורה, וביצירת קיטוב מכוון. ביטוי נוסף של הנ"ל הוא בדיכוי מכוון וחשאי של ידיעות חדשותיות או של תכנים שנכתבו בידי יחידים מסוימים מתוך הטיה פוליטית (Shadow banning), ועוד [2].
הסיבה שפעילות כShadow banning נעשית במחשכים היא מתוקף הידיעה שדווקא בגלל האלמנטים המבוזרים ותפוצתה הנרחבת של הרשת, יקשה על מנהליה באם ייוודע הדבר באופן ברור, ליישם מדיניות כזו מפאת זעם ההמונים, והשלכותיו. דווקא ההסתרה והצנזור במחשכים מלמדים על חשיבותו ועצמתו של ביזור. אך כאמור, לענייננו, הכוונה להראות את ההבדל העקרוני: צנזורה וצורך לסמוך, לעומת חוסר אפשרות לצנזור ואי צורך לסמוך.
ברם, ברוב המקרים אין למעשה צורך ברשת מבוזרת לגמרי, ולרובם המכריע של משתמשי הרשתות הגדולות, אכן אין הדבר מעלה או מוריד. אם בכסף או בנכסים דיגיטליים עתירי ערך עסקינן (כגון אישור בעלות, או ירושות חתומות דיגיטלית), יתכן ותהיה דרישה הולכת וגוברת לשימוש ברשת מבוזרת לחלוטין ובטוחה, בה לא תתאפשר גישה לאף גורם בעל פוטנציאל להשתלטות עוינת. ברם, במקרים כגון ציוץ של הגיג או פרסום תמונה של הילדים או הנכדים, הדבר נראה כפחות עקרוני. כך ברוב רובם של המקרים.
ברם, וכפי שנדגים להלן, רשתות מבוזרות מעשה ידי אדם הן החיקוי הנאמן ביותר לאופן שבו רשתות כאלה משתקפות, הן בטבע והן בתולדות התפתחות האדם.
שלשה סוגים של רשתות מבוזרות
לענייננו נחלק את הרשתות המבוזרות לשלש קטגוריות:
רשתות מבוזרות דיגיטליות, (שהן כמובן מעשה ידי אדם)
רשתות מבוזרות טבעיות
רשתות מבוזרות המשקפות תהליכי התפתחות אנושית
1. רשתות מבוזרות דיגיטליות
נבחן מספר דוגמאות של רשתות מבוזרות דיגיטליות:
רשת הביטקוין אותה הזכרנו כבר מעלה, היא דוגמא משמעותית לרשת מבוזרת לחלוטין. ביטקוין היא רשת ציבורית-גלובלית, המחברת עשרות אלפי צמתים, מיליוני מכונות כריה רבות-עוצמה, ועשרות מיליוני משתמשים, המחוברים באופן ישיר האחד לשני 24/7 ללא מגבלה גיאוגרפית, ללא צורך בצד ג', וללא אפשרות להתערבות מצד כל סמכות ריכוזית או אחרת. כח המחשוב הכולל של הרשת נכון לראשית 2024, גדול פי 500 ממחשב העל החזק בעולם[3]. הרשת מופעלת על ידי פרוטוקול יחיד בקוד פתוח, שמהווה את התוכנה המחברת בין הצמתים. כל שינוי ברשת דורש קונצנזוס של רוב מכריע מכלל המשתתפים, ואין צורך "לסמוך" על אף אחד, משום צד של שימוש בה. כל פעולה שאי פעם נעשתה על גבי רשת זו מוגנת בהצפנה קריפטוגרפית שאינה ניתנת לפיצוח בכוח המחשוב הקיים בעולם היום (למעלה מ15 שנים אלפי האקרים, נדיבים ועוינים, וכן מדינות ניסו לעשות כן, אך זה לא נושאנו). כל פעולה נחקקה מכוח זה על פני שרשרת הבלוקים, שמורצת במקביל על ידי כל צומת וצומת לחוד, וגלויה ציבורית לכל אדם. משתמשי הרשת סומכים ידם אך ורק על הארכיטקטורה שלה כרשת "עמית לעמית", על כח מיחשוב עצום שהפך כאמור להיות החזק ביותר בעולם בסדרי גודל, ועל עקרונות הצפנה המבוססים על מתמטיקה של מספרים עצומים. אין ברשת הביטקוין שום גורם יחיד או קונסורציום של גורמים היכולים ל"כבות אותה", וכן אין שירות לקוחות, או אפשרות כלשהי לפנות לבעלים או למנכ"ל, כי אין כאלה. וזו אינה טעות בתכנון, כי אם מעלה מכוונת. גם כאן אפקט הרשת הנובע דווקא מתוך הביזוריות המוחלטת, הוא משמעותי, ומאיר היבט עקרוני וחשוב בפני עצמו, בנוסף לכל סוגי אפקט הרשת האחרים הקיימים ברשת זו ותוארו כבר בפרק הקודם (שטרם פורסם כאן-אי"ל) (פיסי, פרוטוקול, דאטה, דת...).
רשתות "אריג" (Mesh Networks): ברשתות אלה כל צומת ברשת מתקשר ישירות עם צמתים אחרים, ללא צורך בנתב או שרת מרכזי. בכפוף לאופן בו מתוכננת, ולאחר שגודלת מספיק ומערבת גורמים רבים, יכולה רשת "אריג" להפוך גם למבוזרת לחלוטין (פעמים רבות אינה כזו), ולחסינה מפני התערבות של גורם יחיד. רשתות אריג מבוזרות לחלוטין יהיו מבוססות קהילה. דוגמא לרשת כזו, הכוללת כיום כמיליון צמתים אוטונומיים (כחצי מיליון מתוכם פעילים), היוצרים כיסוי אינטרנט מבוזר לחלוטין במספר אזורים ברחבי העולם, היא "הליום". הצמתים יכולים להתנגד להתערבות חיצונית על ידי כך שיכולים באופן אוטונומי להתארגן מחדש ולשנות את אופן קישוריותם ולחפש ערוצים חדשים להעברת המידע. ישומיים של רשתות כאלה ברמות שונות של ביזוריות נמצאות בערים חכמות, באזורים החשופים לאסונות טבע, ועוד. להרחבה ראו גם כאן.
"ביט-טורנט" היא רשת המבוססת על שיתוף קבצים דיגיטליים בתקשורת ישירה בין צומת לצומת ("עמית לעמית", (peer to peer ללא שרת מרכזי, ללא סמכות ריכוזית, וללא צד ג' המשמש כצומת ביניהם. כל צומת ברשת מספק וצורך משאבים כגון אחסון קבצים, כח מיחשוב, ורוחב פס. הרשת מקבלת למעשה "חיים משלה", ללא גורם ריכוזי ומכוון, ולא קיימת בה עוד נקודת כשל יחידה. פירוש הדברים הוא שגם אם אחד או יותר מהצמתים מפסיק להשתתף ברשת, האחרים ממשיכים כרצונם. אפקט הרשת המתקבל ברשת זו ברור: ככל שיותר משתמשים מצטרפים, מתעצם חוסן הרשת, גוברת מהירות השיתוף, יש מבחר גדול יותר של קבצים זמינים ועוד. בהקשר זה, איננו איננו עוסקים בשאלה האם יש כאן היבט עסקי, אלא מצביעים על אפקט הרשת הנוצר דווקא מפאת הביזור, שהוא היתרון כאן.
"מאסטודון" (Mastodon): אולי הדוגמא הגדולה ביותר של רשת חברתית המבוססת על תכנה חינמית בקוד פתוח, וכוללת כיום כ2 מיליון צמתים/שרתים עצמאים (המהווים למעשה את משתמשיה). מאסטודון מאפשרת אירוח עצמי ו"אישי" של שירותי רשת חברתית, על ידי צמתים מבוזרים המחוברים ביניהם. הרשת הוקמה ב2016 כיוזמה עצמאית ללא מטרת רווח, ומעולם לא קיבלה מימון חיצוני. מאסטודון מאפשרת לכל שרת ליצור כללים משלו לגבי השימוש ברשת, פרטיות ועוד. הרשת[4] מונה כיום כ1.8 מיליון משתמשים אקטיביים (2.5 מיליון בשיאה), וזכתה לכמה מזלגות[5] (פיצולים) במהלך השנים. באוקטובר 2021, ייסד דונלד טראמפ רשת חברתית אלטרנטיבית בשם "TRUTH SOCIAL" שהתבססה על מזלג של מאסטודון. על בסיס אותו עיקרון נעשו נסיונות רבים במהלך השנים, ביניהם נציין רשת מבוזרת קטנה נוספת בשם "דיאספורה"[6] שנוסדה עוד ב2010 וכוללת היום כמיליון משתמשים "פעילים". העדר מסה קריטית מגבילה את אפקט הרשת של רשתות כגון שתי אלה. שתיהן כוללות מספיק משתמשים הרואים את הפרטיות והשליטה המוחלטת בתכנים כערך גדול מספיק כדי להמשיך להריץ צומת ברשת כזו ולהשתמש בה לפעמים, סביר שבמקביל לשימוש ברשתות הגדולות. ראה כאן רשימה מלאה לנסיונות דומים לרשתות חברתיות מבוזרות.
דוגמאות נוספות לניסיונות ליצירת רשתות מבוזרות מסוגים שונים הם IPFS, זירו-נט, רטרושייר, ועוד רשתות למטרות שונות, המבוססות על קוד פתוח. וכן לאחרונה נוסטר (Nostr), שהוא פרוטוקול בעל קוד פתוח עליו ניתן לבנות אפליקציות של רשתות חברתיות מבוזרות ועמידות לצנזורה.
דימוי של רשת מבוזרת כפי שהופקה במנוע AI של DALL-E דרך BING
וחזרה לרזי ברקאי. האינטרנט עצמה, "רשת הרשתות"- במובן זה שהיא שכבת רשת בסיסית לאינספור רשתות הבנויות ונסמכות עליה, היא דוגמא לרשת המבוזרת כבר בפועל לחלוטין, ללא נקודת כשל יחידה, הנהלה בכירה או מועצת מנהלים, ועם תשתית פיסית חוצת יבשות, המפוזרת ברחבי העולם, דרך אינספור צמתים וקישוריות עליהם עובר מידע במהירות עצומה ובמסלולים שונים.
לאינטרנט ניתן היום להתחבר לא רק מערים וכפרים ובהסתמך על תשתית פיסית וסלולארית, כי אם גם מכל נקודה בגלובוס, גם בהעדר "קליטה" סלולארית או קווית, בכל מקום נידח, בלב ים, בדרך העולה לאוורסט או בג'ונגל, כל עוד הגולש מצויד בטרמינל לווייני של סטארלינק, שמאפשר חוסר תלות בתשתית זו.
2. רשתות מבוזרות טבעיות
כל מערכת טבעית, במאקרו ובמיקרו מתפקדת כרשת מבוזרת, וניתן לתארה במושגים מעולם הרשתות. כל מערכת כזו מורכבת מצמתים וקשרים המהווים יחד רשת אוטונומית ומבוזרת הפועלת בהרמוניה, כאשר כל צומת משדר ומקבל (מהווה מעין שרת-ולקוח), לצמתים הקשורים אליו, באופן מבוזר ללא שצומת מסוים שולט במערכת באופן ריכוזי.
כמו בכל רשת, גם במערכות טבעיות ישנם צמתים גדולים ומקושרים יותר, וצמתים קטנים ומשמעותיים פחות, אך כל מערכת טבעית היא מערכת מגוונת המתנהלת מאליה באופן מבוזר וקבוע, עם מידת הסתגלות וגמישות להקשרים ותנאים משתנים, בכפוף למגבלותיה הטבעיות ויחסה לעוד רשתות טבעיות הקשורות אליה (כגון גאות ושפל המושפעים מכח המשיכה של הירח).
נראה מספר קטן מאין ספור דוגמאות:
"רשת העצים הרחבה" אותה הזכרנו מעלה (באחד הפרקים שטרם פורסמו-אי"ל), מבוססת על מערכת יחסי גומלין תת קרקעיים בין עצים, דרך צמתים של פטריות המחברות ביניהם. ברשת זו, צמחים ועצים חולקים משאבים ומשקפים תגובה ואיזון לצרכים של כל עץ במערכת האקולוגית. מערכת זו מבוזרת לחלוטין, במובן זה שאין "מערך שליטה" שמכוון את האותות המשודרים ע"י כל עץ, או את זרימת החומרים המזינים בהתאם לצורך. פעילות הרשת היא תוצאה של יחסי הגומלין בין מרכיביה, המהווים את הצמתים שבה.
רשתות הנוירונים במח אותן הזכרנו לעיל, מורכבים לפי הערכה מכ100 מיליארד נוירונים העובדים בסינכרוניזציה. כל נוירון מתפקד כצומת, המחובר על ידי סינפסות וסיבים עצביים, וביחד יוצרים רשת מבוזרת לגמרי. למרות שידוע שאזורים שונים במח משמשים למטרות מיוחדות ושונות, אין מרכז בקרה יחיד השולט על כל פעולות המח. פעולות ההכרה והפעילות המורכבות משתקפות דרך פעילות מבוזרת ומתואמת מאליה של הנוירונים המרושתים.
כמו רשת כבישים מסועפת, מעבירה רשת כלי הדם בגוף חמצן ומרכיבים תזונתיים לכל תאי הגוף, בעודה מפנה גם פסולת. בנוסף לקוצב המרכזי (צומת הגת או SA Node), ישנם בלב כ10000 קוצבים טבעיים שמסנכרנים את פעולת הלב באופן מבוזר. קשרית הגת מבוקרת על ידי מערכת העצבים האוטונומית באמצעות קולטנים. זרימת הדם מווסתת מאליה בתגובה לצורך נתון של איבר או מצב מסוים בגוף. אם מתבצע מאמץ על ידי שריר מסוים, תווסת המערכת יותר חמצן לאזור זה, וכן הלאה. בקצה התחתון של המחיצה בין החדרים נמצאת הצומת העלייתית-חדרית (AV Node) שהגירוי החשמלי גורם לה לכווץ את החדרים ולהוציא את הדם מהלב. במקרה של תקלה בצומת הגת, תשלח הצומת העלייתית-חדרית גירויים חשמליים ותווסת לזמן מסוים את קצב הלב. כל התהליך מתרחש באופן מבוזר ועצמאי המווּסת על ידי הצורך וההקשר. במקרה זה, צמד הצמתים שהזכרנו מרכזיות ביותר לכלל הרשת, ופגיעה בהם יוצרת סכנה לפעילותה התקינה של הרשת כולה.
ניתן לתאר את שרשרת המזון בכל מערכת ביולוגית נתונה, כרשת בה כל מין מבעלי החיים והצמחים הוא צומת, ויחסי הגומלין ביניהם כמקור חַיוּת הם הקשרים בין הצמתים. רשת כזו בכל מערכת אקולוגית מבוזרת לחלוטין במובן זה ששום צומת (מין של בעל חיים או צמח) אינו שולט בה. סך הפעילות מהווה את פעילותה החיה והיציבה של מערכת כזו, ומלמדנו רבות על המבנים, המנגנונים, ומקורות האנרגיה של כל אחד ממרכיבי הרשת, ומסך פעילותה.
בכל הדוגמאות שהזכרנו, כלל פעילות הרשת מושפע מקשרי הגומלין בין המרכיבים/צמתים ברשת, כאשר אין צומת יחידה השולטת על כלל פעילות הרשת. כל הצמתים מסתגלים להקשר או מצב חדשים, ומסוגלות לשנות את מבנה ועוצמת הפעילות שלהן בתגובה לתנאים משתנים. עוד היבט מיוחד למערכות אלה, הוא שכמערכת שלמה הן מתפקדות בצורה הרמונית, כאשר השלם גדול מסך חלקיו, והמערכת יעילה גמישה וסתגלנית לתנאים חדשים.
3. רשתות מבוזרות המשקפות תהליכי התפתחות אנושית
בפרק הקודם (טרם פורסם-אי"ל) בו סקרנו את הסוגים השונים של אפקט הרשת, בדיון על אפקט רשת מהסוג השני (פרוטוקול) ומהסוג הארבעה עשר (שפה), עמדנו על כך שניתן להתבונן על שפה אנושית כסוג של פרוטוקול המשמש בני אדם למחשבה ולתקשורת.
רשת אנושית המבוססת על שפה משותפת היא למעשה רשת מבוזרת, בה דוברי השפה הם הצמתים, והשפה היא פרוטוקול הקשר ביניהם. רשת מבוססת שפה היא רשת מבוזרת במובן זה שהתקשורת באמצעותה מתרחשת ישירות בן אדם לאדם ללא מתווך או גורם ריכוזי כלשהו שיכול להכתיב את השימוש בה, את אופי ואופן התקשורת באמצעותה ואת התפתחותה. באמצעות השפה מנוסחים ומועברים אמיתות, רעיונות, מנהגים, מסורות, בריתות, נימוסים, התנהגויות, ועוד (ישירות כאמור, בין מורה לתלמיד, בין הורה לילדו, בין תלמיד לתלמיד, בין סופר לקורא ולמעשה בין כל יחיד ליחיד).
השפה האנושית היא פרוטוקול חופש הדיבור וחירות המחשבה, וגם במקרים בהם אין מילה מושמעת.
השפה היא מהות "חיה" גמישה ומתפתחת ומתרחשים בה שינויים לאורך זמן בכפוף לקונצנזוס המתקבל באופן טבעי על ידי האנשים והקהילות הדוברות אותה. מילים, ביטויים, ופעלים חדשים נוצרים באופן מבוזר ללא הרף, בסלנג, או בתגובה לגילוי תופעות חדשות (כגון Google it, אינטרנט, אינטליגנציה מלאכותית או רשת נוירונים), ובאם מאומצים על ידי הדוברים הופכים לחלק מהשפה.
ניתן גם להסתכל על דיאלקטים שונים כשכבות נוספות ברשת, הבנויים על שפת הבסיס. בהקשר של שפה, וכפי שראינו, אפקט הרשת מתקבל מכך שככל שיותר אנשים דוברים אותה, כך מתחזק השימוש בה ומעשיר את התקשורת עבור כל הצמתים ברשת. כל התכנים שיחוברו בשפה זו יוסיפו בתורם ויעשירו את כל הצמתים.
בהתאם לכך ניתן להסתכל גם על עולם הרעיונות והתגליות באותה צורה. רעיון ישן המועבר באמצעות השפה, או רעיון חדש שנהגה באמצעותה, הם למעשה הבעה של עקרון, או ערך, בתחום כלשהו, מדעי, חברתי, דתי או אחר, שברגע שנהגה על ידי אדם כלשהו ומתפרסם בכתב או בעל פה מתחיל לחלחל, להתפרש, להשתפר, לעורר השראה, ולהתפתח במרחבי הרשת האנושית באופן מבוזר לחלוטין, ולמעשה מקבל חיים משלו, עד שהופך לנחלת מעטים או רבים, או דועך ונעלם.
התהליך הוא תהליך מבוזר במהותו, כאשר כמו בשפה אין נקודת כשל מלבד עצמת הרעיון והרלוונטיות שלו. לא ניתן למנוע את התפשטותו האורגנית של רעיון או התפתחותו, אלא אם מונעים מאנשים גישה למקורות הידע, כספרים, עיתונים, אינטרנט או נושאי לימוד, כפי שעושים בגיל מסוים מטעמים חינוכיים, או כדרך קבע בחברות כאלה או אחרות, או בחברות דיקטטוריות. ברם, עוד לא קם העריץ שעצר את הגייתו של רעיון אצל יחיד מיוחד, ואת היכולת לדברו לפתחו ולהעבירו הלאה.
כל אדם המחזיק ברעיון ובתובנה או מוסכמה כלשהי שלמד, הגה, או קיבל ממוריו הוריו ורבותיו, הוא צומת ברשת עתיקה כימי עולם ואדם של רעיונות שנבנו עקב בצד אגודל התפתחו והפכו לנחלת הכלל. אפקט הרשת מתעצם בהקשר רעיון כלשהו מעצם כך שבידו של כל יחיד ויחיד (כל צומת וצומת בהקשר דיוננו) להגות בו, ליישם אותו, לפרש אותו, לפתח אותו, ולהעבירו הלאה. ככל שיותר אנשים יאמצו רעיון מסוים ויעסקו בו, יתחזק ויתחדד, ויגבר השימוש בו, מה שבתורו יצור לולאת משוב חיובי לכל הצמתים.
מ"רעיון לרשת" דימוי שהופק במנוע AI של DALL-E דרך BING
אלמנטים מבוזרים הם "על הרצף", אך ביזוריות מלאה היא ענין של כן או לא
לאור כל האמור, ניתן לדמות רמת ביזוריות של רשת על רצף (ספקטרום), הנע בין רשת ריכוזית בה קיים למשל אלמנט ביזורי בודד, לבין רשת מבוזרת לגמרי. רשת הוראה המאפשרת לעשרות מוריה ומדריכיה לבחור באיזה מ20 בתי הספר בה פועלת הם רוצים ללמד את מערך הלימוד שנכתב עבורם, היא דוגמא לרשת ריכוזית עם אלמנט מבוזר מסוים. כפי שהדגמנו לעיל, רשת מבוזרת לחלוטין היא רשת כלשהי בטבע, רשת הביטקוין, או רשת המשתקפת משימוש בשפה או התפשטותו של רעיון.
רמת ביזור גבוהה יותר מרשת ההוראה תתקיים לדוגמא במודל ביזור סמכויות עובדים בחברה גדולה (סוג של רשת), בה שיטת הניהול מבוססת על האצלת סמכויות במידה כזו או אחרת, עד כדי מתן תקציב לעובדים מוכשרים במיוחד להקמת מיזם כלשהו כראות עיניהם בתחום הקשור לתחומי התמחותם, ושיכול להתחבר למטרות החברה, כנהוג בחברה כגוגל או אמזון. ברם, ברור שהאוטונומיה היחסית יכולה להיפסק בכל רגע נתון.
על הרצף בכל תחום ימצאו רשתות עם אלמנטים גוברים והולכים של ביזוריות כדוגמת פייסבוק שהבאנו מעלה, אך בכל מקרה, ישויות עם "אלמנטים" של ביזור על כל יתרונותיהם, יהיו בסופו של דבר בעלי נקודת כשל יחידה כפי שהדגמנו בפתיחת הפרק בהקשר של פייסבוק ודומותיה.
ישנם מקרים בהם מיוסד מיזם רשת כלשהי באופן ריכוזי לחלוטין, עם ניהול וקבלת החלטות ריכוזית, הגדלים בהדרגה בהנחיה ובמימון מסודר, ובשלב כלשהו כאשר מספיק צמתים מעורבים בה וגודל הרשת חסין מספיק, משחררת ההנהלה את כל סמכויותיה, התוכנה נהפכת ציבורית, או שהיתה מלכתחילה בקוד פתוח, ותוך זמן קצר אין עוד אף גורם מסוים האחראי להיבט כלשהו בפעילות הרשת. מעתה והלאה הרשת תקודם, תגדל, תתפתח או תעודכן באופן אורגני וחופשי לחלוטין על ידי מי מחברי הקהילה.
מפתחים יפתחו- או לא, יגיבו לבאגים- או לא, אנשים המזדהים עם הרעיון יקימו ארגונים ללא מטרת רווח שימומנו- או לא- על ידי הקהילה, על מנת לקדם את ערכי הרשת ומטרותיה, ועוד דוגמאות לפעילות על ידי צמתים עצמאיים, שבאם יתקיימו תתקיים וגם תתפתח הרשת, ובאם לא- אז לא.
ברשת דיגיטלית מבוזרת כל הצעה לשינוי תוצג לקהילה, על ידי כל מי שרוצה, ותוכל להתעדכן ולהפוך להיות חלק מהקונצנזוס רק על ידי הסכמת רוב מוחלט של הצמתים. ואם אין הסכמה יוכל להיווצר פיצול ברשת שתמשיך ותתהווה (או לא) סביב מי שימשיכו עם גרסה כזו או אחרת שלה. במקרים מעין אלה, החלה הרשת כרשת לא מבוזרת והפכה לכזאת. גודלה וגורלה של רשת כזו יקבע בשוק החופשי.
כך קורה גם עם רעיון שהוגה מאן דהו, שמתקבל (או לא) בסביבתו או שמצליח להתפשט בהיקפים רחבים יותר, או עם תנועות חברתיות או רעיוניות או מיזמים המבוססים על רצון לקדם רעיון כלשהו. תנועות כגון תנועות שמירה על הסביבה, מיזם לשמירת שבת פעם בשנה, תנועה להנחלת עשרת הדברות כעוגן מוסרי לכלל יושבי תבל, או מיזמי הסברה ברשת על מדינת ישראל, יכולות להתחיל כמיזם פרטי ובמימון פרטי, שבו יתקבלו מטבע הדברים החלטות ויינקטו פעולות בהחלטה של היזמים. כעבור כמה חודשים או שנים וכעבור 100,000 או מיליון מצטרפים, יהפכו לתנועה אורגנית בעלת חיים משלה, בה הרעיון עצמו יחלחל ויתפשט דרך שורה של פעולות מבוזרות וערכיות, ללא ארגון מרכזי וללא נקודת כשל יחידה.
הרשתות הדיגיטליות של "עמית לעמית" בדוגמאות שראינו, למעשה מחקות את התהליך הטבעי והמבוזר המתרחש בתקשורת טבעית וישירה של שפה ורעיונות ("תכנים בין צמתים"), ללא שהיא נכפית, מתווכת, מושפעת, מצונזרת, או נאסרת על ידי צד ג'.
בהתאם לכך, כוחן של רשתות דיגיטליות מבוזרות הוא כאמור, בכך שיותר מכל סוגי הרשתות האחרות, הן החיקוי הקרוב והמדויק ביותר של רשתות טבעיות, ובכך יש פוטנציאל עצום להתפתחות חסרת תקדים המתגלה בדורותינו בתחומים שונים.
להערכתנו, דווקא רשתות מבוזרות יהיו מוקד יצירת הערך הגדול ביותר בשלבים הבאים של התפתחות הטכנולוגיה, שכן אלו המתאימות ביותר, הן לטבע, והן למהות האדם כ"מדבר" בעל מערכת מושגית, השואף תמיד להיותו חופשי מעריצות, ובבריאותו גם להתאים עצמו לתהליכים הטבעיים מהם הוא חלק אינטגרלי.
אפקט הרשת של רשתות מבוזרות
אפקט רשת של רשתות מבוזרות (הרלוונטי ברשתות מבוזרות מעשי ידי אדם, וברשתות המשקפות את התפתחות האדם) מתעצם דווקא מפאת היות הביזור המוחלט, התכונה המאפיינת ("פיצ'ר"), היסודית ביותר של הרשת והעומדת בבסיס קיומה.
התפשטות רעיון, נורמה מוסרית, או המצאה, מתפשטים בעוצמה דווקא מפאת היותם נפוצים במרחבי רשתות אנושיות שונות (ובעידן המודרני, בעזרתם הדרמטית של האינטרנט, ושל רשתות דיגיטליות, מבוזרות יותר או פחות). גם ברשת הביטקוין, ובכל האקו-סיסטם המקיפה אותה, דווקא הביזור המוחלט, קרי העדר האפשרות של גורם ריכוזי כלשהו להתערב ישירות בהיבט כלשהו של הרשת, הוא היתרון היחיד לקיומה, וממנו נובעים כל שאר היתרונות. ללא הביזור אין יתרון מיוחד לביטקוין כרשת תשלומים או כמטבע דיגיטלי, שכן כאלה קיימים כבר ומצליחים אף ללא ביזור מוחלט.
אפקט רשת הנובע מביזור מוחלט, הוא לדעתנו קטגוריה נוספת לאלה שמנו החברים בNFX, ושתיארנו בהרחבה בפרק הקודם ("אפקט רשת (ב')- סוגים של אפקט רשת" שטרם פורסם- אי"ל). גם בתחום העסקי ניתן היום כבר למנף היבטים ברשתות מבוזרות למטרת השקעה ורווח. אך כפי שראינו, היבט זה הוא חלק בלתי נפרד ועומד בבסיס כל תנועה רעיונית, רעיון, שפה, או התפתחות אורגנית של רשתות חברתיות "אנלוגיות". לכן, כדאי לענ"ד להוסיף קטגוריה זו כקטגוריה שישית ברשימה שהוצגה לעיל (בפרק הנ"ל שטרם פורסם- אי"ל), וכאפקט רשת מספר 17.
הבנת ההבדל בין רשת מבוזרת לכזאת שאינה מבוזרת, היא יסוד חשוב להמשך דיוננו.
עתיק כימי אדם ועולם: מעין סיכום ביניים
בפרק זה בארנו את מהותן של רשתות מבוזרות אותן חילקנו לשלשה סוגים עקרוניים: רשתות דיגיטליות מבוזרות -מעשה ידי אדם, רשתות טבעיות המשתקפות במרחבי הטבע בכלל ובגוף האדם בפרט, ורשתות המשקפות תהליכים טבעיים בהתפתחות האדם. הצענו שבמושגי "אפקט רשת", ובהתאם לחלוקתם הטובה של אנשי NFX (בפרק הקודם), שלדעתנו על רשתות מבוזרות להיות קטגוריה מרכזית נוספת וסוג נוסף, 17 במספר של אפקט רשת.
מרכזיות הרשתות המבוזרות מתגברת עוד יותר לאור האבחנות הבאות:
רשתות מבוזרות מעשה ידי אדם הן כאמור, החיקוי הקרוב ביותר לרשתות הנראות בטבע, שהן רשתות מבוזרות לכתחילה.
לאור זאת יש להבחין שמטבע הדברים (תרתי משמע), רובם המוחלט של הרשתות ביקום הן רשתות טבעיות ומבוזרות, ששיעורן גדול כשיעורם של תהליכים טבעיים הניתנים לתיאור כצמתים וקשרים, ואלה בתורם רבים מספור.
אלה כוללים כמובן גם ביזוריות מובנית העומדת בהתפתחות כלל תהליכי ההתקדמות האנושיים במהלך ההיסטוריה, כגון הידע האנושי ככלל, החברות והקהילות האנושיות, ואף התפתחות האדם היחיד. במושגי שפת הרשתות, ביטויה של כל התפתחות טבעית משתקף באפקט רשת מבוזר.
בנוסף לכך, יש להבחין שגם ברשתות שאינן מבוזרות, אלא בעלות אלמנטים מבוזרים כאלה ואחרים, שצמיחת רשת ואפקט רשת אפשריים אך ורק בגלל האלמנטים המבוזרים שבהן, כגון רשת צומחת ומתפשטת רק כאשר מתאפשר "המקום" לכך, הן מצד האינטרנט המבוזרת עצמה, הן מצד האפשרות להגיע ליותר ויותר אנשים, ללא מגבלה גיאוגרפית ועוד. הצמיחה ואפקט הרשת נסמכים אם כך, על קיומם של אלמנטים מבוזרים.
גם הסוג השלישי שאופיין לעיל כ"רשתות מבוזרות המשקפות תהליכי התפתחות אנושית", מתאר תהליכים הנובעים מטבע האדם, מהותו ומורכבותו, ומצד זה ניתן להסתכל עליהם כמקרה נוסף, מורכב אמנם ומיוחד- של הרשתות הטבעיות, וזאת מעצם היות האדם חלק מהטבע. למרות זאת, ולצורך המשך דיוננו, נישאר עם סוג שלישי זה כנפרד, וזאת משלשה טעמים מרכזיים:
אחרי כל ההקדמות, ולפני כל הסיכומים- התפתחות הידע האנושי, והחברות והקהילות האנושיות הן למעשה תורף המאמר כפי שיומחש בפרקים הבאים.
התייחסות לתכונות ייחודיות לעולמו של האדם כתופעה מתופעות הטבע, ממש כמו ש"רשת העצים הרחבה" היא כזו, תכריחנו לדיון בשאלות נוספות שאינן ממטרת מאמר זה. שאלות הנוגעות למשמעות היות האדם ישות מתפתחת ומפתחת, העובדת ומשפרת את מידותיה, בעלת יכולת מושגית ושפה משתכללת, חוקרת ממציאה ומגלה, בונה חלליות, אינטרנט, ותוכנות ואינטליגנציה מלאכותית, כותבת מאמרים, ובעלת בחירה הן שאלות חשובות אך אין מקומן כאן. עניינים אלה ועוד נוספים, מבדילים את מין האדם מבחינה איכותית (לפחות לכאורה, ובוודאי לצורך דיון), משאר התופעות הטבעיות, שהן אמנם דינמיות מחד אך קבועות הרבה יותר מאידך.
חלק מרכזי מעיוננו הוא כאמור, לבחון בשפת הרשתות את ההתפתחות המבוזרת הנחזית בהתפתחות הנפש האנושית בפרט, ללא קשר לדור כזה או אחר, וכן את תצורת התפתחות הידע והחברה האנושיים מאידך. הגם שנגענו בדוגמאות כגון אלה בקצרה, אין מיקודנו בחקר מנגנוני גופו הרשתיים של האדם, כרשת הנוירונים במוח, או רשת כלי הדם, אלא דווקא וכאמור, היבטיו ההכרתיים. וזו סבה נוספת שראינו לנכון להותיר את האפיון השלישי הנ"ל של סוגי רשתות מבוזרות על כנו, ולעיין בהיבטים הנשקפים בו בנפרד. ועל כך, בהמשך.
[#99]
[2] דברים מעין אלה מתועדים היטב, ונחשפו במלוא עוזם לאחרונה בעקבות רכישת טוויטר על ידי אלון מאסק. מאסק נתן אישור לחשוף את כל הטקטיקות שננקטו על ידי מנהלי טוויטר טרם רכישתו את החברה. הרוצה להעמיק יחפש את הביטוי The twitter files.
[3] https://www.cointribune.com/en/bitcoin-putting-its-colossal-computing-power-into-perspective/#:~:text=%2D%E2%80%9CThe%20Bitcoin%20network%20produces%20~,on%20gigawatts%20of%20encrypted%20energy.
[5] בגלל שהקוד פתוח כל אחד יכול לקחתו ולנסות להקים רשת משל עצמו, המתפצלת מהרשת הקודמת במעין "מזלג".