התופעה המהותית ביותר בבסיס גדילתן המהירה מאד של הרשתות המודרניות, כגוגל, פייסבוק, ביטקוין, אובר ועוד, ולאחרונה גם של ChatGPT היא תופעת "אפקט הרשת" שזוהתה לראשונה עם הקמתן של תשתיות הטלפוניה הראשונות לפני למעלה מ100 שנים, אך שעוצמתה הובחנה רק בעשורים האחרונים. מהו "אפקט רשת"? והאם שורשיו עתיקים הרבה יותר?
מאמר זה הוא פרק מתוך חיבור מקיף בעל השם הזמני "תהליכים רשתיים והתפתחות הידע האנושי" וחשיבותן (מעבר להיבט הטכנולוגי), הנמצא בעבודה ויתפרסם אי"ה בהמשך הדרך.
ב30 השנים האחרונות, התפתחה רשת האינטרנט באופן חסר תקדים ומעריכי, כ"רשת הרשתות" המקיפה ומקשרת מיליארדי בני אדם במרחבי הגלובוס, דרך טריליוני צמתים, ובאופן מבוזר ומורכב. על גבי רשת האינטרנט נוצרו רשתות נוספות (רשתות חברתיות, מסחריות, מקצועיות, בידוריות, לימודיות), וכן מאות מיליוני אתרים פעילים, בתצורה רב שכבתית ומבוזרת של תקשורת אינטראקטיבית, למידה, מסחר, שיווק, שירותים, והעברת מידע מכל סוג שהוא.
לראשונה, ניתן היה לחקור להבין ולאפיין ביתר שֺאֵת תכונות משותפות בהיווצרותן ותנועתן הפנימית של רשתות מסוגים שונים, כמו גם את התופעה המהותית ביותר המסבירה את גדילתן המהירה מאד של הרשתות המודרניות, ושבדיעבד נחשפה עוד בימי תשתית הטלפוניה המקומית והארצית, והיא תופעת "אפקט הרשת".
קצת מספרים: צמיחתה של האינטרנט ושל חברות האינטרנט הגלובליות
קל יותר יהיה להבין מהו אפקט רשת עוד טרם הגדרה ואפיון מסודרים, מבעד להתבוננות המדברת בעד עצמה בדוגמאות ספורות המלמדות על הכלל, הן בנתוני צמיחתן של האינטרנט ושל כמה מענקיות הרשת, והן בהתפשטותן של כמה טכנולוגיות במהלך 25 השנים האחרונות. ונדגים:
ראשית, רשת האינטרנט עצמה.
ב6.8.1991 נפתח שירות הWWW לעולם, וב1993 היו בעולם כ600 אתרי אינטרנט. ב1995 היה המספר כבר 100,000, ובשנת 1997 כמיליון. לפי אתר פורבס, נכון ל2023 ישנם כ1.13 מיליארד אתרי אינטרנט בעולם כאשר מתוכם רק מעט מעל 200 מיליון פעילים. ל71% מהעסקים העולם ישנו אתר אינטרנט, כאשר 28% מהמסחר כבר עבר לרשת[1]. כאמור, האינטרנט מקשרת כיום כ4.9 מיליארד בני אדם, שהם מעל 60% מאוכלוסיית העולם[2]. בארצות מסוימות מגיעה החשיפה לרשת ל99% מהבתים (קטאר, איסלנד, האמירויות). כ3.98 מיליארד משתמשים ברשתות חברתיות מסוג אחד או יותר[3].
גוגל נוסדה בשנת 1998 ובימיה הראשונים משכה כ10000 חיפושים ביום. בשנת 2000 עלה המספר לכ100 מיליון ביום, ובשנת 2004 ו2006 ל200 ו400 מיליון חיפושים ביום. נכון לסוף 2022 גוגל מספקת מענה לבין 5.6-8.5 מיליארד חיפושים ביום (תלוי את מי שואלים), או כ99,000 כל שניה, כאשר 63% מהם נעשים ממכשירים ניידים[4]. אתר גוגל על שלל שירותיו ושלוחותיו זוכה ל89.3 מיליארד ביקורים בחודש. למעשה 93% מתנועת האינטרנט העולמית עוברת דרך שירות כלשהו של גוגל. כמעט מחצית (46%) מהתחלות חיפוש כלשהו למוצר מסחרי מתחילים בגוגל[5]. בהתאם לכך, תוצאותיה הפיננסיות של גוגל לשנת 2022 היו כ283 מיליארד דולר בהכנסות, שהיתרגמו באותה שנה לרווח של כ60 מיליארד[6].
פייסבוק נוסדה ב2004. בסוף אותה שנה היו לחברה כמיליון משתמשים. בסוף 2006 היה המספר 12 מיליון, ובסוף 2009 כבר 350 מיליון[7]. למיליארד משתמשים הגיעה החברה בספטמבר 2012. ברבעון הראשון 2023, היו לחברה 2.99 מיליארד משתמשים ברחבי העולם[8]. בהתאם לכך צמחו הכנסותיה מ1.97 מיליארד דולר ב2010 ל117 מיליארד ב2022.
ההדגמה העוצמתית והמהירה ביותר אי פעם לצמיחה (והפעם צמיחה ויראלית, ועל כך בהמשך) של שירות כלשהו ברשת נרשמה בחודשים האחרונים, עת צמח מנוע ה"צ'אטבוט" בתחום הבינה המלאכותית (AI) – "CHAT GPT", של חברת OPEN AI ל1.16 מיליארד משתמשים רשומים תוך כ4 חדשים[9]. מנוע זה חצה מיליון משתמשים תוך 5 ימים מיום השקתו ב30 לנובמבר 2022, ול100 מיליון תוך חודשיים.
הטבלה הבאה מפרטת את פרק הזמן שלקח לפלטפורמות שונות להגיע למיליון משתמשים[10]:
כל המספרים הנ"ל משקפים תופעה שאין לה אח ורע בתולדות התקשורת האנושית, והיא צמיחה אקספוננציאלית (מעריכית) של שימוש במוצר או שירות, שיצרה תופעה הקרויה "אפקט רשת" אותה ניתן לייצג בנוסחא מתמטית.
מהו אפקט רשת?
ברשת חברתית כפייסבוק, כל מצטרף חדש הוא למעשה "צומת" ברשת. צומת זו הופכת די מהר למקושרת עם מעגל הקרובים אליו בחיים "האמיתיים", המצויים כבר ברשת זו, ומהווים "צמתים" אחרים באותה רשת. אותה צומת חדשה, היא למעשה גם בעלת פוטנציאל לקשרים נוספים ורבים עם כל מי שמכירה במעגלים רחבים יותר, ואף עם כאלה שהכירה בעבר, ושיכולה כעת לחדש את הקשר עימם. בנוסף מהווה הצומת החדשה מוקד משיכה ל"מעקב" או "חברות" גם עם חבריהם של אותם חברים, ושל משתמשים אחרים, מה שיוצר פוטנציאל קישוריות גדולה יותר (הניתן לחישוב, כפי שנדגים להלן).
למעשה, מעת יצירת הצומת הבודדת (הצטרפות החבר החדש במקרה זה), נוצרה "לולאת משוב חיובי" (positive feedback loop) בין הצומת לרשת, כאשר הצומת הבודדת יצרה מספר רב של קישוריות פוטנציאליות "עבור הרשת", ובאותה העת נהנתה והעשירה עצמה במספר רב של קישוריות פוטנציאליות מהן לא יכלה ליהנות מחוץ לרשת. קישוריות זו אפשרית רק מעצם קיומה של הרשת על שלל קישוריה, ולמעשה בהקשר הרשתות הדיגיטליות, ללא משמעות לגבולות גיאוגרפיים, כפי שקורה גם בפלטפורמות גלובליות אחרות כטוויטר, טיקטוק יוטיוב ועוד.
ברשתות מעין אלה מיתרגמת הקישוריות לתקשורת בין יותר אנשים כאמור, אך גם להיצעים גדולים יותר של תוכן, שבתורם מובילים למוטיבציה להתפתחות תוכן נוסף, להתפתחות ידע, למפעלים חברתיים והתנדבותיים ועוד, מה שמוסיף עוד יותר לקישוריות המגוונת. בנוסף, מפעילות כל הרשתות הדיגיטליות מנגנוני מעקב "למדניים" שעוקבים אחרי כל פעולה של צומת ברשת, ומחפשים התאמת תוכן באופן מדויק יותר על ידי אלגוריתמים הלומדים את פעילותו של כל משתמש, את חבריו וחבריהם, ומציעים ללא הרף אפשרויות קישוריות חדשות[11]. בצד המסחרי והמקצועי, צרכנים וסוחרים כאחד מקבלים פלטפורמה גודלת והולכת לפרסום, למכירות, ולפיתוח עסקי. כמובן שאותו מצטרף הוא גם מוקד אפשרי למשיכת חברים חדשים שטרם הצטרפו לרשת.
אם כן, אפקט הרשת מתאפיין בכך שכל משתמש חדש ברשת מסוימת מוסיף ערך, לא רק לעצמו, אלא לכלל המשתמשים הקיימים. כלומר, שערכם של היבטים שונים ברשת כלשהי עולה, ככל שיותר אנשים משתמשים בה. אפקט הרשת הוא למעשה ייצוג מתמטי של קצב הגדילה של רשת, ומתקבל כאשר תוספת של רכיב אחד גורמת לשינוי משמעותי ברכיבים אחרים ובכלל הרשת, שבתורה תורמת חזרה גם לרכיב החדש במנגנון של היזון חוזר (לולאת משוב חיובי).
אלה מתבטאים כאמור בדוגמא שראינו בקישוריות בין יותר אנשים, וברשתות אחרות בידע מדעי, או בקוד פתוח המופץ להרבה אנשים שבתורם ממשיכים לפתח אותו, או בתוספת כוח מחשוב שכולם נהנים ממנו, או בשירות או במוצר שהופכים להיות טובים יותר, בהתאם לסוג הרשת ומהותה. בכל המקרים, בזכות לולאת המשוב החיובית, הופכת הרשת למקור משיכה לעוד יותר אנשים, בתאוצה ובהיקף הולכים וגוברים, כמו אפקט כדור שלג.
במקרים מסוימים אם וכאשר מגיע בשלב כלשהו מספר המשתמשים לכדי מסה קריטית, נוצר אפקט של צמיחה מעריכית, שאת עוצמתה הדגמנו בדוגמאות המרשימות של צמיחה מעריכית בפרק זמן כה קצר שראינו בפרק הקודם.
צמיחת רשת כתוצאה מעוד ועוד אנשים המצטרפים, קלה להבנה ומדגימה היטב מעין מצב בו "השלם גדול מסך חלקיו". אפקט רשת יכול להתקיים גם ברשתות בהם הצמתים אינם "אנשים", כגון ברשת חשמל מסועפת, בה ככל שיתווספו תחנות ומקורות חשמל תגבר אפשרות הייצור מחד ויקטן העומס על כלל הרשת ועל כל תחנה ותחנה, וכפי שנראה בהמשך המאמר, גם במקרים מורכבים ומופשטים יותר.
בהקשר עסקי, עשוי אפקט רשת להעניק יתרון תחרותי, ואף הגנה מפני תחרות עתידית, לכל חברה המסוגלת למנף את הצמיחה למכירות ו/או לשווי שוק, כגון הדוגמאות של גוגל, פייסבוק ודומיהן שהובאו לעיל. משנוצרת מסה גדולה מספיק של משתמשים, הופך להיות קשה עד בלתי אפשרי למתחרים לשכנע את המשתמשים לעבור לרשת מתחרה ולנגוס בנתח שוק שכבר הושג. במקרים רבים יש כמה סוגים של אפקט רשת המתחברים להם יחדיו ברשת מסוימת, מה שמעלה עוד יותר את ערכה ועוצמתה.
ערך לכל משתמש ולכלל המשתמשים: מספר דוגמאות נוספות
כאמור לעיל, יסוד אפקט הרשת הוא בתוספת הערך הרבה שמוסיפה כל צומת חדשה לכלל הרשת על מגוון צמתיה, המחזקת אותה, ובתורה מוסיפה ערך לצומת המצטרפת עצמה בלולאת משוב חיובית. כל משתמש הוא מעין "צומת" לקישוריות פוטנציאלית חדשה עם כל משתמש אחר. ככל שבסיס המשתמשים גודל מיתרגמת הקישוריות לשלל ערכים ואפשרויות צמיחה גדולים יותר המעניקים לכולם ערך מוסף.
נראה מספר דוגמאות נוספות:
ברשת נסיעה שיתופית כמו "אובר" המורכבת מנהגים ומשתמשים, ייווצר אפקט רשת דו צדדי בכך שככל שיצטרפו יותר לקוחות, יצטרפו גם יותר נהגים, מה שבתורו יוביל להמתנה ממוצעת קצרה יותר להסעת הלקוחות מחד, ולמבחר גדול יותר של רכבים מאידך. מספר רב יותר של רכבים יעניקו למשתמשים יותר אפשרויות כגון לשלם יותר עבור רכב גדול או מפואר יותר, ולנהגים ערוצים חדשים לרווח נוסף, ועוד.
יש להבחין שברשת כמו אובר, עלול אפקט הרשת להיעצר בשלב כלשהו כאשר יצטרפו יותר מדי נוסעים וייווצר עומס רב בשעות מסוימות, או לחלופין כשתהיה מסה מסוימת של נהגים, ירד הרווח עבורם. ברשת כזו ייווצר אט אט איזון כתוצאה משילוב בין מעבר נוסעים לרשתות מקבילות מתחרות (עוד מגבלה של סוג כזה של רשת), ומפרישת נהגים עקב רווחים נמוכים. זו תופעה הידועה בתור דעיכת אפקט רשת.
בגוגל, אפקט הרשת מתקבל בין היתר מכך שככל שיש יותר משתמשים במנוע החיפוש, כך הוא מתחזק והופך למדויק יותר, מה שיוצר ערך רב יותר לחיפושים עתידיים, כמו גם מוטיבציה למשתמשים נוספים להשתמש בו. מערכת הפרסום של גוגל יעילה יותר לכל המפרסמים ככל שיש יותר משתמשים ושירותים, וממילא הופכת למושכת יותר למפרסמים נוספים, וכן לחפצים לקבל היצעים ישירים בהתאם לחיפוש.
במערכת כמו וו'יז (שנרכשה לפני מספר שנים על ידי גוגל) יעילה יותר ככל שיותר נהגים משתמשים בה ומעדכנים את הנעשה בכבישים בזמן נתון, ובכך מועילים לאחרים ומקבלים באותה שעה ערך בעצמם ממראות הדרך של נהגים אחרים עוד.
בבורסות של מניות ונגזרים שהן למעשה צומת מרכזית בין מוצרים פיננסיים מגוונים של אלפי חברות לבין סוחרים ומשקיעים, ולבין שאר חברי האקו-סיסטם, ישנו גם כן אפקט רשת בולט הנובע מהנזילות הרבה המצויה בשווקים אלה, הנובעת מצד אחד מריבוי המשתתפים, ומאפשרת מצד שני להורדת הפער בין קניה ומכירה למינימום, ככל שיהיו יותר קונים ומוכרים, חברות נסחרות ועושי שוק, מה שמוריד את עלות כל פעולה, ומעלה את פוטנציאל הרווח לכל המשתתפים. כך נוצר מנגנון המושך יותר ויותר משתתפים עקב היתרונות בשוק שכזה. בהיקף מסחר מסוים של בורסה נתונה, יהיה קשה לבורסה מתחרה לקום ולנגוס פלח שוק מבורסה ענקית ומפותחת עקב אפקט הרשת שנוצר כבר.
גם ברשת ה"ביטקוין" (BITCOIN בB גדולה) נוצר במהלך השנים אפקט רשת ברור. על רשת הביטקוין המבוזרת נוצר מטבע דיגיטלי מבוזר (bitcoin בb קטנה) שקצב היווצרותו מתעדכן בפרקי זמן קבועים ובקצב מתוכנת וקבוע מראש, ללא אפשרות ריאלית לשינוי, מה שבתורו מאפשר יציבות מוניטרית לחפצים בכך. הרשת מהווה גם פלטפורמה לרישום הפעולות במטבע, המתרחשות ישירות בין עמית לעמית ללא התערבות צד ג'.
גם ברשת זו יש סוגים מגוונים של צמתים. כל משתמש חדש המוסיף "צומת" או תחנת "כריה", מוסיף ערך לכלל הרשת בכך שמוסיף להגדיל את ביזורה, כמו גם את עוצמתה החישובית, ומכאן גם את האוטונומיה של המשתמשים בה, כולל שלו עצמו. ככל שיותר צמתים מצטרפים נוצר מנגנון שככל שהרשת גודלת היא הופכת לבטוחה ומוגנת יותר לכולם.
עוד היבט באפקט רשת זו הוא שככל שיותר אנשים קונים, מחזיקים או משתמשים במטבע הביטקוין עצמו, הדרישה מצד משתמשים נוספים עולה, מה שמעלה את ערכו (הכספי או הנתפש) של המטבע ושל הרשת עצמה, מגדיל את הנזילות בשוק, מוריד את התנודתיות, ומושך משתמשים נוספים התופסים את המטבע כאמצעי חליפין או כשומר ערך. צמיחת הרשת מייצרת אפקט רשת עקיף בכך שמושכת בתורה חברות תשלומים, ייצרני אפליקציות, ומפתחים לייצר שירותים ואפלקיציות נוספות שישרתו את משתמשי הרשת, אם כשכבה נוספת, ואם כממשק. ברשת הביטקוין קיים גם אפקט רשת נוסף הנובע מהיותו מבוסס על פרוטוקול תוכנה יחיד, ציבורי ופתוח, שאליו מתחברים ושדרכו מרושתים כל בעלי העניין, ושכל שינוי אפשרי בו מערב בהכרח הגעה לקונצנזוס חדש בהשתתפות כלל הצמתים.
ישנם מספר סוגים של אפקט רשת שהובחנו במהלך השנים, ושהבנתם חשובה להמשך המהלך המחשבתי אותו אנו מבקשים לשקף. ברשת נתונה יתכן ויתקיים אפקט רשת יחיד, ויתכן שיתקיימו כמה במקביל. בכל הדוגמאות שראינו, ניתן למעשה להבחין בכמה סוגים של אפקט רשת ישירים ועקיפים המשמשים בהן בערבוביה, ונדרש לכך בהמשך המאמר. הכלל הוא שככל שמובחנים סוגים רבים יותר של אפקט רשת, הרי שהרשת חזקה יותר.
ההבדל בין אפקט רשת ל"ויראליות" או צמיחת משתמשים
פעמים רבות ישנו בלבול בין אפקט רשת לאפקט ויראלי, או לצמיחת שימוש במוצר או שירות מסוים. דף כלשהו שצומח מהר מאד במספר הצפיות נחשב ל"ויראלי". ברם, במקרה של ויראליות אין יתרון מובהק ליותר זוגות עיניים, שהרי אלה אינם מתקשרים זה עם זה, ואין יתרון כלשהו לצופה מהצטרפותו של זוג עיניים נוסף. ישנו ערך כמובן ליוצר הדף כאשר מרכולתו נחשפת ליותר אנשים (הנאה, או תשלום וכו'), אך לצופים עצמם אין בהכרח ערך נוסף, באם לדוגמא אדם נוסף יקרא מאמר זה, או אם יהפוך לוויראלי. אפקט רשת משמעו שהרשת/המוצר/השירות הופכים בעלי ערך גבוה יותר ככל שיותר משתמשים מצטרפים, ובה בעת גם המשתמשים עצמם מתעצמים ומרוויחים מצמיחת הרשת והתחזקותה.
לעיל הזכרנו את מנוע הצ'אט-בוט CHAT GPT שצמח "ויראלית" באופן האגרסיבי והמהיר ביותר אי פעם של שירות כלשהו ברשת, והגיע ליותר ממיליארד משתמשים תוך כ4 חדשים. הגם שהצ'אט-בוט הוא שירות של "אחד להרבה", וצמיחתו היא לכאורה ויראלית, למעשה, כל משתמש חדש מוסיף ערך למנוע הצ'אט הבנוי כך שמשתפר ככל שיותר אנשים משתמשים בו, אם מעצם נתוני שימוש המשמשים ל"אימונו", ואם מעצם מתן משוב קבוע של רבים מהמשתמשים. כך, ככל שיותר אנשים משתמשים במנוע הצ'אט הוא הופך טוב יותר לכולם.
בנוסף, ריבוי המשתמשים מביא לאפקט רשת עקיף מבעד לפיתוחן של אלפי תוספים שונים, המשכללים את יכולות המנוע ופותחים אפשרויות שימוש חדשות כגון העברת טקסט לוידאו, סיכום הרצאות שמע או קליפים ארוכים כהרף עין לפי דקות, ועוד ועוד כלים וחידושים רבים שסביר שיובילו ליצירתם של מעין חנויות אפליקציות באינסוף תחומים, ושישתלבו בתורם ברשתיות קיימת לטובת הכלל.
הצצה ליסודות ההיבט הכמותי: חוקי מטקאלף וריד
הגם שהמאמר כולו הוא עיוני במהותו ולא טכני, בכל זאת כדאי בהקשר זה ל"הרים את מכסה המנוע" ולו לפרק קצר, על מנת לשקף מעט כמה מהנוסחאות המאפשרות את חישובו של פוטנציאל אפקט הרשת, והבנת משמעותה של "מסה קריטית" ברובד נוסף לזה שראינו מעלה בדוגמאות צמיחתם המרשימה של חברות הרשת הגלובליות. לשם כך נתעכב על שתי אבחנות התקבלו כ"חוקים" או כללי אצבע להדגמתו המתמטית של אפקט רשת.
חוק מטקאלף, נקרא על שמו של רוברט מטקאלף[12], הנחשב לתורם משמעותי להתפתחות האינטרנט. מטקאלף הוא גם ממציא ה"את'רנט" (טכנולוגיה לתקשורת נתונים ברשתות מחשבים מקומית), ומייסד שותף של חברת COM3. החוק הוזכר במקור בשנת 1980 לגבי קישוריות של מכשירי טלפון (כפי שהודגמה לעיל במקרה T&AT). חוק זה הוא יותר "כלל אצבע" מאשר "חוק", אך מאפשר לקבל ייצוג מתמטי של העוצמה המעריכית של אפקט רשת. ב1993 ניסח הוגה הדעות והחוקר ג'ורג' גילדר את הכלל כך: "ערך הרשת עולה ביחס לריבוע מספר המשתמשים בה"[13].
הדגמה ידועה לחישוב זה מצויה באיור הבא:
ב2001 נוסח חוק ריד[14] שקבע שישנה ברשתות גדולות מוּרכבות נוספת ומשמעותית יותר, כאשר כל מספר נתון של קישוריות ברשת נתונה (כדוגמת זו בת 66 הקישורים הייחודיים דלעיל), יכול ליצור קישוריות נוספות בתצורת קבוצה פנימית שתיווצר בתוך הרשת הקיימת. לעומת רשת של "אחד לאחד" שהודגמה באיור לעיל, זוהי רשת של "הרבה להרבה", כאשר נוצרות קבוצות משנה חדשות כחלק מקבוצות קיימות עם חלק מאותם משתתפים.
לדוגמא, בווטסאפ המוכרת בוודאי לרוב הקוראים, נוצרות קבוצות נוספות על ידי אותם המשתתפים גם בקבוצות אחרות לתקשורת מצומצמת בנושא מסוים ללא הגבלה, ומהוות מעין "רשת בתוך רשת", לחלק מאותם משתמשים אך בהקשרים שונים. עצם אפשרות זו מחזק כמובן את הערך עבור כולם ואת הנוחות והנאמנות (התלויה בדבר כמובן), להוסיף ולהשתמש לפלטפורמה המציעה זאת. למותר לציין, שתועלת זו מרשת מוצלחת מושכת משתמשים רבים בקצב גובר והולך, כאשר היתרון מוסיף ומתגבר כפי שציינו בהתחלה.
במקרה כזה, יעלה סך אפשרויות הקישוריות ברשת בת 12 מכשירים למעל 4000 קבוצות שונות. וכך מודגם עוד היבט מעריכי בצמיחת הרשת והסתעפותה. (הנוסחא כאן היא 12^{N}-N-, בגדול 2 בחזקת N, כאשר N הוא מספר המשתמשים הנתון).
יש לציין שהגם שלא כל 4000+ קבוצות פוטנציאליות בדוגמא בה השתמשנו, יתממשו בפועל, עדיין ממחיש החישוב את הפוטנציאל שישנו בקישוריות מרובה בין פרמטרים מרובים, ומסביר מבחינה מתמטית את הצמיחה המעריכית של האינטרנט והפלטפורמות והרשתות השונות שנבנו על גביה.
אפקט רשת מובחן גם ברשת קטנה ומוגבלת
צמיחה מעריכית של רשת מתרחשת כאמור עם ההגעה למסה קריטית שממנה והלאה אפקט הצמיחה מתבטא בעוצמה. ברם, גם בשלב שקדם לכך (כגון במעבר מ5 ל12 ל100 צמתים) החל להתעצם אפקט רשת שהולך וגודל. במצבים בהם סוג הרשת, ותחום קיומה אינו מוגבל (כגון באינטרנט, בפייסבוק ובשאר מקרים גלובליים), אכן אין מניעה להיווצרות מסה קריטית (שגם היא תיעצר בגבול טווח השוק האפשרי לרשת נתונה).
יש לזהות שאפקט רשת קיים לפי הגדרתו גם במקרים בהם הרשת קטנה, ואפילו קטנה מאד ומוגבלת, שאינה יכולה מטבע הדברים ליהנות ממסה קריטית שתוביל להפיכתה לגלובלית. גם ברשתות קטנות ויעילות ישנו מצב בו כל צומת המצטרפת לרשת מוסיפה ערך לכלל המשתתפים, מחזקת את הרשת, ומקבלת ערך רב "בלולאת משוב חיובית", וחוזר חלילה.
דוגמא לרשת קטנה מאד מעין זו היא משפחה קרובה ומורחבת, שגם בה ניתן לייצג כל חבר כ"צומת" הקשורה לשאר הצמתים המהווים אותה, ובה צמתים מתווספים (לידה, או נישואין), או נעלמים (גירושין או מוות, עד 120 לכל הקוראים). אפקט רשת ברור מתרחש במשפחה כאשר נולד תינוק חדש, המוסיף המשכיות פיסית, פוטנציאל להמשכיות ערכית, והרחבה ושמחה לכל המשפחה, על כלל "צמתיה". בתורה מקבלת הצומת הקטנה והחמודה מזון, משאבים ומערכת תמיכה וקשרים להתפתחותה והתרחבותה בהמשך השנים. הרחבה חזקה נוספת מתקבלת גם כאשר מתווספים חתן או כלה למשפחה, ומוסיפים כמובן את הקישוריות למשפחת הבסיס שלהם, על כל הפוטנציאל שבה. זוהי דוגמא לאפקט רשת נאה ברשת קטנה ומוגבלת.
דוגמא לרשת גדולה יותר אך עדיין מוגבלת, אך שגם בה עשוי להתקיים אפקט רשת עד לגבול מסוים, היא ארגון בגודל בינוני בן כמה אלפי עובדים, או רשת מקומית שהתפתחה יפה באזור גיאוגרפי מסוים המוגבל למאכל או היבט אחר הקשור לתרבות מסוימת (רשת חברתית הדומיננטית במיוחד למגזר הדרוזי לדוגמא, או המגזר הדתי לאומי וכו'), שאין לה מקום להתפתח באזור או הקשר אחרים, ומעבר לגודל הקבוצה המסוימת. דוגמא נוספת היא רשת השידוכים היהודית JDATE, המוגבלת למספר הפנויים היהודים דווקא, המצטרפים לשורות המועמדים הפוטנציאלים בכל שנה. דוגמא נוספת שלא בהקשר מגזרי או אתני, היא רשת אזורית מצליחה של בעלי מקצוע, שצמחה למאות צמתים, עם עשרות רבות של אלפי קישוריות, ותו לא.
במקרים כאלה אכן כל צומת חדשה מוסיפה ערך רב יחסית לרשת, ומחזקת אותה, ובמקביל מקבלת ערך רב בחזרה בהווה ובעתיד מעצם הקישוריות שמציעה לה הרשת החזקה והיציבה סביב לערך או מוצר מסוים. אך הצמיחה של הרשת עצמה מוגבלת לפוטנציאל שלה.
תופעת אפקט הרשת אינה חדשה
כאמור לעיל, תופעת אפקט הרשת אינה חדשה. דוגמא ידועה ואנקדוטה היסטורית מעניינת התרחשה ב1908 כאשר בדו"ח בעלי מניות[15] של אותה שנה של חברת התקשורתAT&T , הזכיר יו"ר החברה דאז תיאודור וויל, עד כמה קשה לחברות טלפוניה מתחרות להתחרות עםAT&T לאחר שנצברו לחברה מספיק לקוחות באיזור גיאוגרפי מסוים.
וויל כתב שהדבר החשוב עבור הלקוח הוא תשובה לשאלה אם יכול להתקשר לכל מי שהוא חפץ להשיג, ולא המכשיר בו משתמש. וויל כתב: "מכשיר הטלפון, בלי קישוריות למכשיר אחר בקצהו השני של הקו, אינו אפילו צעצוע או מכשיר מדעי, כי אם אחד מהחפצים חסרי התועלת ביותר בעולם. ערכו תלוי בקישור עם טלפון אחר, וגודל עם צמיחת מספר הקשרים".
מרשים מאד לראות איך כבר אז הבחין וויל שהערך של AT&T מבוסס על הרשת שנוצרת ולא על עצם התקשורת דרך מכשיר הטלפון עצמו (הגם שהיא כמובן בסיס לכך). זו דוגמא יפה ואחת הראשונות בעידן המודרני להיווצרותו של אפקט רשת ברור, ובמקרה זה בחברות טלפוניה שבנו תשתית שהחלה לחבר בין אנשים באיזורים גדלים והולכים. משתמשים חדשים הצטרפו לרשת כי שם היו מחוברים חברים ומכרים שלהם, וכך נוצר אפקט רשת.
"אפקט רשת" הוא מושג מודרני, שהאפשרות לזהותו ולקרוא לו בשם זה התאפשרה עם התפתחות הטכנולוגיה, והופעתו ברשתות מודרניות בעוצמה כה רבה, ובזכות התפתחות השפה עד לתובנות כגון אלה של וויל, ועוד יותר במחקר המודרני, כפי שתואר בהרחבה לעיל. אך ברגע שהובנה מהותו וזוהה הכלל שביסודו, כמסביר תופעות איכותיות וכמותיות בהתפתחותה של כל רשת שהיא, ומתוך עתיקותן של רשתות עצמן כמהויות מתפתחות, אזי גם היבטיה שהובנו בעידן המודרני, מסייעים להבין גם את אשר יסודו מאז ומעולם. הדבר דומה להשתת נוסחאות מתמטיות או פיסיקליות שהתגלו בעת החדשה לתופעות אסטרונומיות הנחקרות היום, ומכסות למעשה את כלל ימי העולם.
ברם, "אפקט רשת" הוא למעשה שמה המודרני של תופעה עתיקת יומין העומדת בבסיס חיינו והתפתחותנו כאנושות וכחברה. בהמשך נראה שהעיקרון המשתקף בעוצמה ברשתות המודרניות, משתקף מזה אלפים בשנים, עד שהתגלה בבהירות בימינו, ולמדנו לקרוא לו בשם.
הגורם המקשר והמגשר, שהיה אז ונמצא גם עתה, הוא קיומם של רשתות שונות, והתפתחות תהליכים רשתיים בעוצמה הולכת וגוברת, שהחלה במקרים מסוימים עוד בעולם העתיק, כפי שידגים המאמר בהמשך. רשתות מסוימות כאלה הנחזות בהתפשטות שפות, בהתפתחות ידע, במוסכמות מסוימות, במשפחות, בחברות אנושיות הגדלות ומתפתחות למעשה ברצף ועוד, מתקיימות למעשה מאז החל אדם לפסוע על הארץ.
אפקט רשת ועוד תופעות רשתיות, מהווים יסוד חשוב למהלך המחשבתי שאנו מנסים לבנות במאמר זה, ולכן הזכרנוהו באתנחתא זו שבין הפרקים. בפרק הבא נתעכב על אבחנתם של סוגים שונים של אפקט רשת.
[1] https://www.forbes.com/advisor/business/software/website-statistics/#:~:text=While%20there%20are%201.13%20billion,are%20actively%20maintained%20and%20visited.
[2] https://www.zippia.com/advice/how-many-people-use-the-internet/#:~:text=4.9%20billion%20people%20use%20the,93%25%20of%20the%20population).
[3] שם
[5] שם
[8] מידע חברה
[9] https://www.demandsage.com/chatgpt-statistics/#:~:text=ChatGPT%20currently%20has%201.16%20billion,million%20users%20within%20two%20months.
[10] מקור: אתר Statista
[11] עניין זה הפך גם למקור לבעיות רבות ולא מתוכננות, שיש בהם בכדי לפגוע במהלך התפתחות טבעי של הרשת, אך זה כבר נושא למאמר אחר
[#95]