ליל הצמא הגדול

עוֹד לִיטּוּף אַחֲרוֹן.

עוֹד מַגָּע אִימָּהִי.

עוֹד הַכָּרַת הַטּוֹב

עַל מָה שֶׁבָּנִית בִּי.

כִּמְעַט חַסְרַת הַכָּרָה,

וְגָרוֹן נִחָר בַּצָּמָא.

וַעֲדַיִן מַעֲנִיקָה.

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת מַגַּע כַּף יָדֵךְ

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה אָפֵל וְיָבֵשׁ,

עֵת צָמֵאת וְהוֹדֵית בִּשְׁתִיקָה,

וְהִכַּרְתְּ טוֹב.

וְהָעַיִן טוֹבָה

גַּם כְּשֶׁעֲצוּמָה.

וְהַלֵּב חַם

גַּם בְּהִתְקָרֵב קֵץ פְּעִימוֹתָיו.

וַאֲנִי,

עוֹמֵד מֵעַל מִיטָּתֵךְ

וְזוֹכֵר אֶת מְקוֹמִי.

[#38]