הופעת ראשונה, בת ביכורים. נכדה בכורה, ונינת חכמים. אחות את גדולה , כה טובה, אחראית, וצחוקך מתגלגל, במשובה ילדותית. ואת רצה אלי, בחיוך...

צפיתן עתיד, ובסוף דממה. זעקתן, הזהרתן, ואיש לא שמע. חרפת השררה, גאוות החולשה, זלזול וביטול, התנשאות, הפקרה. גיבורות שנפלו, בעת מילוי...

מראה גומותיך, ועיניך הטובות. מראה חיוכך, ופניך הבורקות. הם כאביב של סיון- הפורח בְּקִרְבִּי. דברי בינתך, ורוחב ליבך. חיבוקך את...

היא הגיעה אלי בגיל של בינה. תלתלים של זהב, וכולה מתנה. מתנה של שמחה, מתנת אהבה, נערת החירות, וכולה להבה. דוהרת על סוּסה, בשדה של פרחים....

מתבונן בַּבָּנים, מתפעל וּמַפְנִים. עוד פלא עדין מפלאי יצירה. בנים כבר גברים, אנשי חסד וטוב. ערבים זה לזה, ולומדים איך להיות. תהי דרככם...

עשרים שעות, ועוד חמש. יום מוכן לעצירה, זמן הנפש לְעַצְמה, יום סלילת הַעצמה. לא מירוץ, לא תחרות, זוּ עת הרוח לחירות. יום סיכום, יום התחלה...

אֹנִיָ(ה) לשון אָנִי, זאת שמעתי מחכם. וחשבתי לעצמי, זוּ דֵי דַרְכִּי פֹּה, בעולם. חברת בני אדם, על כל חשיבותה, לתמוך, ונוחות לייצר. משולה גם למים, חומר לא מוצק, ונוזלי, וחודר. ויחיד אם לא נזהר, ביראה, ובשכל, למנוע. יכול די בקלות, במי ה"קונצנזוס", לטבוע. ולכן המים, ועליהם אניה. ותפקיד קברניטה, להנהיגה בבטחה, במים שקטים, גם ברוח סערה. והאניה שטה, בין הימים, חוקרת זמנים.   מבקשת מהויות, ולהבין תכליתות. והנפש נמשכת, להבין מקורה, להשכיל מניעיה. להכיר שהחכמה היא אחת, על כלל היבטיה.

מה נעמת לי נעמה, מה נאוה ועדינה. מהרגע שראיתיך, משהו השתנה. ניסיתי להבין, איך שְמֵאֶלַיו, הלב עולה לו,  על גדותיו.... למראה חיוכך, קול...

רואה אתכם רוקדים, אמא אבא, תאומים. ונפשי מתרחבת, מעגל החיים. מעגל של בניין, מעגל של תמימות, מעגל של שמחה, מעגל אהבה. בן ישי זה, הוא בני....

ומרדכי היה, אומן את הדסה. וכמו אסתר, הבקיעה גבורתה. סוללת דרכה, בבינה יתירה. גיבורת על, בעוז סערה. ומותר האדם- מהות מתפתחת, לדרך עץ...

נפשי קשורה בנפשך, הוויתי שזורה בהיותך. אהבה מי יַדע שניתן. חסד של רוך, עומק של תוך. יודע אותך ורואה. מלוא עדינותך, ועומק יופייך, מִחוּץ...

שבע שנים, מאז המשכתם. כל כך הרבה כבר השתנה. כל כך הרבה אותו דבר. וחסרונכם עוד קצת מוזר. הבית נסגר, הרוב כבר נמסר. התפזר לכל עבר. אך מעט...

לפני שנים, די רבות, כבר הורתה האמת, לפרק חבילות. לדבוק ביוצרי, לְשַמֵר את יושרי, חילוני, מסורתי חרדי או דתי, הוכרחתי להיות אַ-מגזרי....

יציאה למדבר, לא היתה עוד ברירה. כדור אש של אמת, וקורטוב של בחירה. יציאת מצרים עוד לא נגמרה. וזו התמימה מורת החירות נדחפים להופכה לִמְעֵין...

א. הַזְּמַן הוּא מַרְפֵּא לְכֹל נֶפֶשׁ. סוֹפֵר שָׁעוֹן פְּעִימוֹתָיו. וְעִם כָּל יוֹם שֶׁעוֹבֵר מִתְקַהֶה גַּם הָרֶגֶשׁ. עֵת לָקוּם...

א. מַדּוּעַ גּוּפֵךְ נִלְחַם בְּעַצְמוֹ? מָה שֹׁרֶשׁ דָּבָר, מָה פְּנִימוֹ מָה תּוֹכוֹ? הַאִם הָיוּ דְּבָרִים שֶׁנֶּגְדָּם הִתְקוֹמַמְתְּ...

. ​נַצֵּל, אָחִי, כָּל רֶגַע, כִּי כְּעָשָׁן יַחְלֹף. הָאֵט, חָדַל רְדֹף. הַבֵּט מַשְׁמָעוּתוֹ כִּי רַבָּה. יִקְרַת יָמֶיךָ, חַפֵּשׂ....

רָבוּ הֶיבֵּטִים בְּנַפְשֵׁךְ, טוֹבָה וַעֲדִינָה. רָבוּ מַעֲלוֹת לְבָבֵךְ, אוֹהֶבֶת מְסוּרָה. שָׂמֵחַ אֲנִי, שָׂמֵחַ מְאֹד. בְּאוֹתָם...

בְּנֵי אָדָם לְעָמָל יוּלָּדוּ (1) . עָמַל גּוּפָם, וְעָמַל נַפְשָׁם. זֶה טָבוּעַ. סוֹד בּוֹרְאָם. כָּךְ נוֹצְרוּ, כָּךְ יִצְמְחוּ,...

א. לֹא בֶּגֶד, לֹא נָעַל, לֹא קִירוֹת, תַּכְשִׁיטִים, לֹא מַטְמוֹן שֶׁל זָהָב, וְלֹא הוֹן אוֹ כְּסָפִים. הַכֹּל כָּאן נִשְׁאַר. אֵין...