תובנות-מבוא

מטרת התובנות שלהלן היא לשקף דרגות בהַתְאמת המודעוּת לכל זימון בהקשרו. דרגות אלה מסייעות להתווית "מפת דרכים" לתהליך מתמיד של אפיון ודיוק ידיעות ופעולות, מניעים, התקשרויות, וזיופים, מתוך שאיפה להרחבת דעת מירבית.

תקציר זרימת תהליכי דעת

א. בראשית, התבהרות דעת בחווית מציאות המזומנת כאחד

[בשפה תורנית: "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ": ראשית התבהרות הדעת בזימון ידיעת הכל-מכל-כל. (שמים וארץ: אין נודע שאינו נודע מתוך יחס "ב" של מקום, בין הקרוב ביותר לרחוק ביותר, דהיינו, כל שמתגלה, מתגלה "כאן" (בקירוב לכל זווית ראיה) או "שם" (בריחוק יחסי לכל זווית ראיה). כך, שַמָיִם הם לשון רבים של כל מה ש"שַם", דהיינו כל "שַם ושם" שלא יהיה, ו"ארץ", בכל מקום שהוא, מתייחסת לכל אשר מקומי וקרוב יותר לזווית ראיה כלשהי. ביחד, הקריאה בשמות "השמים והארץ" מכוונת למסגרת ראשית הדעת, מתוך מבט רחב ככל שניתן, לכל שהינו, יהיה אשר יהיה.]

ב. גווני הדעת משתקפים מזוויתה, מבעד לטווח רחב של תובנות, מניעים, התקשרויות, זיופים, נקודות עיוורות, ואשליות. עוצמת שילובם מכתיבה את מידת דיוק המבט (PV1 במודל שלהלן) בכל זמן והקשר נתונים.

ג. חלק הכרחי בצמיחת הדעת מתרחש מבעד להופעת סתירה (הסתרה) במבט (2 במודל להלן) המערפלת את בהירותו לגבי נושא כלשהו, פשוט או מורכב. הנפש מוּנַעת בנסיון להבהרת הערפול, בהתאם לשאיפה, יכולת ונאמנות לדיוקו של תהליך הרחבת המבט, וביחס לעזרים זמינים. יש אשר ישלים זמנית עם אי בהירות, דווקא עקב נאמנותו לעוצמת הדיוק, המורה שלא להיחפז לפתרון.

ד. יש אשר שוככת הסתירה כתוצאה מפשרה בשאיפה לבהירות דעת המתבטאת בחוסר זהירות בניסיון התיקון, בחופזה לפתרון או ברצון להרמוניה מצומצמת. אלה גורמים (2A במודל שלהלן) להתקשרות לאחד או יותר מצדדי הסתירה כמזור זמני, עד כדי שכחת הרצון לרוחב דעת, זיופו (2B להלן), עד כדי שקיעה לאשליה או נקודה עיוורת שאינם מובחנים עוד (2C להלן).

ה. פתרון הקונפליקט (בכל שלב) טמון בהדרכה, לימוד ויישום של עזרים מחשבתיים ומעשיים (3-3A במודל שלהלן) מפתחי ומרחיבי מבט, עד יתעוררו רצון והנעה לפתרון משלב ושלו (4-5 במודל להלן).

המודל מתפתח תדיר בעבודת בית המדרש. הערות יתקבלו בברכה.

[#1]