[בלוג] לחשב דרכינו

הרהור קצר על שמחה בחלקנו בעקבות פטירת אמי ז"ל

יודע אני שבהיבטים חשובים בחייה, הצליחה אמא מאוד.

היו לה חברויות טובות, מערכות יחסים טובות עם ילדיה ונכדיה בהם השכילה לקשור עם כל אחד ואחת קשר אישי מיוחד, כי היטיבה לחדור לעומק נפשו של כל אדם.

מידותיה הטובות ועדינותה אפשרו לכל שהיה מולה להרגיש חשוב ומיוחד.

היא עסקה כל ימיה בעוצמה כזו או אחרת ביצירה, ואהבה את שעשתה. ובהיבטים אלה היתה עשירה מופלגת, שכן שמחה בחלקה עד מאוד.

בכל אחד ואחת. בכל קרוב, בכל חַבֵרה, ובכל יצירה.

ותהא גם זו נחמתי.

דומה שגם כאן יש לקח חשוב ביחס לאדם. אם שואף האדם לישרות, אזי עליו לנסות שיהיו מעשיו נובעים מפנימיות הלב, מתוך ענווה, בעיניים פקוחות ומתבוננות, ומתוך חתירה לזהות מה נכון עבורו ובכלל.

נראה לעניות דעתי, שראוי לאדם לכוון עצמו לשיפור פנימי מתמיד, על ידי שיעיין לעתים תדירות במצבו ובהשקפת עולמו, אולי כל פעם בנושא אחר שבה, ואולי גם מדי פעם ביסודותיה. דומה, שאם לא יעצור להתבונן ולברר מניעי מעשיו ומהותם, ובמקביל לעשייתו ישאף גם להשלים עם חלקו ואף להגיע לשמחה בו, אזי עלול יום אחד לגלות שיחלפו ויעברו דברים שנראו כחשובים אך למעשה היו אך חיצוניים ושטחיים במעשיו ובמחשבותיו, ויתגלו כעשן כלה.

הנותן אדם דעתו לעמוד על נטיות נפשו ואופיו? ולאשר משתמע מכך, והוא העשרת הנפש בהתאם למהותה ולמתנותיה? העומד אדם על מידותיו, משתמש בהן מחד, ומשפרן מאידך? השוהה הוא די זמן עם אשתו וילדיו? האם מקדיש זמן במערכות היחסים שלו עם קרוביו בבית ומחוץ ובהבנת מהותן? חברויות אמת? חסד לזולתו? המקיים את חלקו שניטע בו?

אצל רוב בני האדם, חשיבה ממוקדת בעניינים אלה, שלא כצל חולף, היא לכל היותר משאת לב, ובדרך כלל "אין זמן" להתמקד בה.

והנפש לא תמלא.

(פורסם בספרי "חדר 17"), וראה את השיר "חשב דרכיך". לאתר "חדר 17" לחץ כאן.

[#48]