חשב דרכך

בְּנֵי אָדָם לְעָמָל יוּלָּדוּ (1) .

עָמַל גּוּפָם,

וְעָמַל נַפְשָׁם.

זֶה טָבוּעַ.

סוֹד בּוֹרְאָם.

כָּךְ נוֹצְרוּ,

כָּךְ יִצְמְחוּ,

וְהַבְּרֵרָה בְּיָדָם,

מָה רָאוּי לַעֲמָלָם.

בְּמָה יִמָּלֵא,

יֹקֶר נַפְשָׁם.

וְנֶפֶשׁ עָמֵל, בּוֹנָה בִּנְיָנוֹ (2) .

הוּא מַצָּבוֹ בְּבוֹא יוֹמוֹ.

שֶׁכֵּן אַחֲרֵי מַעֲשָׂיו

נִמְשַׁךְ לְבָבוֹ (3) .

בַּאֲשֶׁר יְהַלֵּךְ, יִהְיֶה.

וּבַאֲשֶׁר יִבְחַר, יִחְיֶה.

וְהָאָדָם אוֹמֵן עַצְמוֹ.

וּבַאֲשֶׁר יַרְגִּיל, יַתְמִיד.

אִם לֹא יַעֲצֹר מְאוֹצוֹ,

אֵיךְ יַשְׂכִּיל בְּתַכְלִיתוֹ?

קוּם אָדָם,

חַשֵּׁב דְּרָכֶיךָ!

כִּי לֹא לָעַד יְמֵי חֶלְדְּךָ.

[1] כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף (איוב ה', ז')

[2] - נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ.(משלי ט"ז, כ"ו)

[3] - "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" ספר החינוך, ט"ז

[#43]