משמעותה של ברית חברתית

[מטות] מדוע נאמר פרשת נדרים בסוף המסע במדבר? בני ישראל מתקרבים לארץ, ועומדים לבנות חברה שלא היתה כמותה מעולם: חברה של בני חורין, המיוסדת על ברית בין העם לאלוקיו. איך ישמר שלטון החוק בחברה כזו? כבר היה מקובל אז בעולם, שכל חברה צריכה חוקים כלשהם, שכן אחרת תשתולל אנרכיה של איש הישר בעיני יעשה. ביאורו של הרב זאקס יורד לעומק יסודותיה של חברת מופת.

הרב יונתן זאקס ז"ל ששאל את השאלה שבראש המאמר, מציע מציע אבחנה נפלאה באשר לתזמון הופעת מצוות אלה דווקא בשלב מאוחר זה של המסע במדבר, ומעיר על כך שאנשים נשמעים לחוקים משלש סיבות עיקריות:

א. פחד מעונש: כאשר החברה מבוססת על שלטון ריכוזי וכח- זוהי הסיבה העיקרית למילוי חוקים (אך הכח עלול גם להשחית, כפי שמעידים מקרים רבים מספור בפוליטיקה העולמית והמקומית)

ב. כדאיות: תועלת אישית, המתייחסת לשאלה "מה יצא לי מזה". סיבה זו, לדוגמא, ההכרה שכך יהיה לי שלום, שלווה, ופחות פחד. החולשה שבמניע זה היא שאינה מתייחסת לערך כלשהו בחוק עצמו באם קיים, ויוצרת פתח לאי צדק, במידה אינטרס האדם ישתנה.

ג. ברית: חוקים החרותים על הלב אינם דורשים אכיפה או כח. כאשר אנשים החליטו לקבל על עצמם את דבר ה' כבני חורין, הם הכריזו שיתחייבו לעשיה מתוקף של ברית. בטהרת הקבלה, אין מניעי הנוקטים בדרך זו פחד מכוח (יראת עונש), או תועלת אישית (שכר, כבוד, או כל תמורה אחרת), אלא בגלל שהתחייבו במילים עובר למעשה.

כך לדוגמא, בהכריז החתן ביום קידושו את כלתו "הרי את מקודשת לי", ובא עימה בברית הנישואין, הוא מקבל על עצמו מערכת מחויבויות לחיים שלמים עימה, וכן היא עימו. שלא כמו "חוזה" המוגבל ומגודר לעניין מסוים, מהווה הברית מהות שאינה בעלת תוקף או טווח מוגבלים, אלא מקיפה את כל המפעל שמקימים, בטוב וגם בקשיים.

מבאר הרב זאקס, שפרשת נדרים ושבועות מדגישה את היות האמירה יוצרת התחייבות, מצב חדש, והבטחה. המילים המחייבות, יוצרות אמון: "האמון הוא לחברה, מה שהחוקיות היא לטבע"- הבסיס לסדר, היפוכו של התוהו.

המוסדות החברתיים בחברה חופשית תלויים באמון המבוסס על שמירתנו את מוצא פינו, להשתדל ולעשות את אשר התחייבנו לעשותו. אם נשבר האמון הרי שהיחסים החברתיים מתמוטטים, ונעשית החברה תלויה לגמרי ברשויות אכיפת החוק או באמצעים כוחניים אחרים.

מסיים הרב זאקס ומבאר את שאלתו: "בני ישראל עומדים על סף ארץ הקודש, על סף המקום בו יבנו חברה של בני חורין בצל האלוקים וכדברו ולכן צריכים תזכורת ומחויבות לקדושת נדרים ושבועות", והכל מתוך אמונה ותפישת אחריות עמוקה.

שלטון החוק יישמר בחברת בני ישראל לא בכוח הזרוע, כי אם בכוח נאמנותם של בני ישראל להתחייבויות המוסריות שלהם, למצוות שקיבלו על עצמם, למחויבות שלהם לדבר ה' ולציוויו. בחברה כזו, חברת הברית, המלים הם קדושות.

[#97]