כַּבֵּד אֶת

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן (1) . עַתִּיק כִּימֵי עוֹלָם, עָמֹק כִּמְצוּלוֹת יָם. לְמַעַן תַּעֲרִיכוּן. שֶׁהֲרֵי אֵיךְ תֵּדַע, אָדָם, מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? בְּכֹבֶד רֹאשׁ. כַּבֵּד.

הַמַּבָּט בְּעֵינַיִךְ אִשֵּׁר, וְאָמַרְתְּ בְּרֹךְ, כְּדַרְכֵּךְ, עַד כַּמָּה שְׂמֵחָה אַתְּ בִּשְׁנֵינוּ, הַמְּקִלִּים וְלוּ בִּמְעַט עַל סִבְלֵךְ. וְשָׂמַח לִבֵּנוּ כִּילָדִים הָעוֹשִׂים רְצוֹן אֵם. הִשְׁתַּדַּלְנוּ, כִּבַּדְנוּ, קִיַּמְנוּ. וְיָדַעְתִּי. וּבְכָךְ אֶתְנַחֵם.

[1] "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ" (שמות כ', י"א)

[#36]