רָבוּ הֶיבֵּטִים בְּנַפְשֵׁךְ, טוֹבָה וַעֲדִינָה. רָבוּ מַעֲלוֹת לְבָבֵךְ, אוֹהֶבֶת מְסוּרָה.
שָׂמֵחַ אֲנִי, שָׂמֵחַ מְאֹד. בְּאוֹתָם רְגָעִים שֶׁהָיוּ וְלֹא עוֹד, בָּם מָסַרְתְּ כָּל שֶׁיָּדַעְתְּ, וְעָלִינוּ יַחַד בְּסֻלָּמוֹת שֶׁל דַּעַת.
אָמָּנִית וְיוֹצֶרֶת, מַדְרִיכָה וְחוֹשֶׁבֶת. אִמָּא. אִשָּׁה יְשָׁרָה.
וְגַם בְּשָׁבוּעוֹת אַחֲרוֹנִים בַּחֶדֶר י"ז, מְקוֹם פְּטִירָתֵךְ. אַתְּ עַל כֻּרְסָתֵךְ, וַאֲנִי לְנֶגְדֵּךְ.
נִסִּינוּ לְהַנְעִים מַצָּב כֹּה עָצוּב בַּשִּׂיחָה וּבִשְׂחוֹק, בְּחָכְמָה וּבְטוּב.
עַד כָּלוּ הַמִּלִּים, שָׁקְטוּ הַצְּלִילִים. וּבֵין הָעַרְבַּיִם רָחֲשׁוּ הָרוּחוֹת.
אָזְלוּ הַכּוֹחוֹת.
[#44]
Comentarios