ניסיתי שיפרח עוד הפרח

שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל צָמָא, וְעַכְשָׁו עַד עֶשְׂרִים וּמֵאָה כּמְִיההָ לְלִטּוּף שֶׁל אִמָּא.

כָּל עֶשֶׂר דַּקּוֹת נִחָר גְּרוֹנֵךְ, וְסִמַּנְתְּ לְהַרְווֹת צִמְאוֹנֵךְ. וְהִשְׁקֵיתִי אוֹתָךְ מַיִם חַיִּים, וְנִסִּיתִי שֶׁיִּפְרַח עוֹד הַפֶּרַח.

וְצָמֵאת, וּבקִַּשׁתְּ,ְ וְהִשְׁקֵיתִי אָז עוֹד, כָּךְ לַיְלָה שָׁלֵם וְשָׁחֹר.

אַךְ קֶרֶן אוֹר בּוֹ זָרְחָה, קֶרֶן עֲדִינָה. עֵת לִטַּפְתְּ בְּרֹךְ אֶת יָדִי הַמַּשְׁקָה.

וְיָדַעְתִּי אָז וזְכָרְַתּיִ שֶׁאוּלַי זֶה מַגָּע אַחֲרוֹן.

וְלִטַּפְתְּ, וְהִשְׁקֵיתִי, וּגְרוֹנֵנוּ נִחָר. מִי בַּדֶּמַע, וּמִי בַּצָּמָא.

וּלְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח, אֶת מַגַּע כַּף יָדֵךְ, עֵת הִמְשַׁכְתְּ וְנָתַתְּ בְּלֶכְתֵּךְ.

וְנִסִּיתִי שֶׁיִּפְרַח עוֹד הַפֶּרַח. יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרַךְ.

[#39]