מַלְבּוּשֵׁךְ הוּסַר

הַלְּבוּשׁ הוּא הַגּוּף,

וּמַלְבּוּשֵׁךְ הוּסַר.

חָזַר לַעֲפַר.

אוֹי, מֶה הָיָה לָנוּ.

אֲבָל, זוֹהִי דֶּרֶךְ כָּל בָּשָׂר.

וְרוּחֵךְ הַטּוֹבָה

וְנַפְשְׁךָ הַמַּשְׂכֶּלֶת

וְנִשְׁמָתֵךְ עֲדִינָה, תְּמִימָה.

הִתְעַלְּתָה לְהֶמְשֵׁךְ גּוֹרָלָהּ.

מְצֻיֶּדֶת הֵיטֵב.

בְּמַעֲלוֹת מִדּוֹתַיִךְ,

בַּמַּתָּן, בְּטוּב לֵב, בִּגְבוּרָה.

בְּיֹשֶׁר לֵבָב,

וּבְטוּב עֵינַיִם,

מָה נָאוָה לִישָׁרִים תְּהִלָּה.

וְגָמַלְתְּ חֲסָדִים,

וּזְכָרַתְּ שָׁרָשַׁיךְִ ,

וְהִשְׁקֵית עֲנָפַיִךְ.

וְיָצַרְתְּ, וְאָהַבְתְּ,

וְנָתַתְּ מִכָּל לֵב.

אָכֵן, מַלְאָה מַרְכּוּלְתֵּךְ.

[#33]