זאב בודד

נעלמת פתאום,

כמו ימים אחריה,

בכאב ובצער,

ולפתע דממה.

שם הרי גולן,

הושט היד וגע.

מלחמות שלחמת,

מראות של זוועה.

חללים שנותרו שם,

שלדים של פלדה

הנהג סוגר תריס

ונסגר גם אתה.

זאב בודד,

וזועם לעתים,

מסור בדרכך,

ורגיש, וחמים.

מעולם לא דיברנו

בעומקי אמיתות,

לתוכה של הנפש

להסרת מחיצות.

אך בלבי תמיד ישבתָ

והסער הַמַה

אמור, האם חשתָ?

האם זכיתי כַּבֶּדְךָ?

רחוקים וקרובים.

זאב בזאב.

אב ובן.

באהבה ובכאב.

[#30]