האם היה בנו כבוד כל אדם?

[בלוג]: הספד קצר לזכר אמא האהובה ע"ה במלאת 7 שנים לפטירתה. הדברים נאמרו בשמחה משפחתית גדולה במוצאי יום האזכרה לפטירתה.

היום (שישי) היה יום השנה השביעי לפטירתה של אמי האהובה ע"ה. חסרונה מאד מוחש עבורי היום.

אחד השירים שנכתבו לאמי באלבום שיצא לזכרה, הוא שיר בשם "יפית בכל אלה". השיר עוסק בין היתר ברגעי חיים, שמשמשים כביכול כעדים למהלך חיינו. השיר שואל בין היתר שאלה פשוטה אך רבת משמעות: "האם היה בנו כבוד כל אדם"? האם זכרנו את דברי רבי אליעזר במסכת אבות (ב' י') ש"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך...", או ש"חביב אדם שנברא בצלם"? (אבות ג' י"ד).

אמא שלי ע"ה אכן יפתה מאד בכך, שנתנה לכל אחד, ולא משנה מאיזה מגזר, אורח חיים, עדה, או אפילו דת, תחושה טבעית חמה וטובה, שמיד ועזרה לחיבור וחיבה. עליה אכן העידו "רגעי החיים", שהיתה טבועה בה הכרה יסודית של "כבוד כל אדם".

אני מזכיר זאת בפתיחת דברי, לא רק בגלל יום השנה שלה, אלא בגלל שנדמה שרבים בעמנו חסרים בזמן האחרון את התכונה היפה הזו. איש משתלח בפיו, ולפעמים גם שולח יד באחיו, במה שהוא לרוב שנאת חינם, נובע מחוסר הקשבה, וחוסר ב"כבוד כל אדם". כל אחד רוצה לשמוע את דעתו שלו יוצאת מפי חברו, אחרת העולם מתפוצץ, ובטוח שרק הוא צודק. עניין זה אינו מדלג למרבה הצער על אף מגזר.

מניסיוננו ההיסטורי כעם, כמו גם בכל מיני מצבים של חברות בני אדם, טעות מרה וגסה בהבנת מהות האמת, מהות האדם, ומהות מורכבות הדעת, כמו גם שכחת העקרון שלימד רבי אליעזר- שיהיה "כבוד חברך חביב עליך כשלך", הורס ברמה האישית מערכות יחסים וחברויות, וברמת הכלל, פוגע בחוסנו של העם מול אויביו. כך נשרפים האסמים.

כולי תקווה ותפילה שההתכנסות שלנו הערב, אכן תהווה תשובה ניצחת לכמה מהדברים שמתרחשים בחוץ.

הקמת הבית החדש אותו אנו חוגגים הערב היא תשובה ניצחת לרשע החמאסי ולשכמותו.

על ההרס אנחנו מגיבים בתקומתו של עוד בית יהודי.

על העצב, אנו עונים בשמחת חתן וכלה.

אבל גם ברמת האחדות בינינו, התכנסנו כ130 גברים נשים וטף, ממקומות שונים ובסגנונות שונים ומגוונים, כדי לשמור יחד שבת שלום, וגם כדי לייחד או לקדש את היותנו בני עם אחד. וזה מסר חשוב בשם אמי האהובה ע"ה, שאכן "יפתה בכל אלה".

ועוד מילות ברכה ותודה.

[#113]