אניה בלב ים

אֹנִיָ(ה) לשון אָנִי,

זאת שמעתי מחכם.

וחשבתי לעצמי,

זוּ דֵי דַרְכִּי פֹּה,

בעולם.

חברת בני אדם,

על כל חשיבותה,

לתמוך, ונוחות לייצר.

משולה גם למים,

חומר לא מוצק,

ונוזלי,

וחודר.

ויחיד אם לא נזהר,

ביראה, ובשכל,

למנוע.

יכול די בקלות,

במי ה"קונצנזוס",

לטבוע.

ולכן המים, ועליהם אניה.

ותפקיד קברניטה,

להנהיגה בבטחה,

במים שקטים,

גם ברוח סערה.

והאניה שטה,

בין הימים,

חוקרת זמנים.

מבקשת מהויות,

ולהבין תכליתות.

והנפש נמשכת,

להבין מקורה,

להשכיל מניעיה.

להכיר שהחכמה היא אחת,

על כלל היבטיה.

תכנס אֹנִיָה,

בפיקחות, ובינה.

לכל נמל של דעת,

בו יתחייב הגיונה.

ואז יתכן שברציף,

או בתוככי יבשה,

או שמא בצלילה- לעומק פנינה.

תִמַצֶא לה חכמה,

או יסוד, או פינה.

ובכל נמל תצטייד,

תרוקן גם הפסולת.

ותשוב אז לשוט,

בהשתדלות ליושרה,

על פני הימים,

ופני החברה.

[#125]